חוסר הקשבה מילד בן 5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

24/03/2012 | 12:46 | מאת: אמא מיואשת

שלום, בני בן 5 ויש לו אחות בת שנה ו-7 חודשים אני לא זוכרת בדיוק מתי התחיל בדיוק חוסר ההקשבה אך איני יודעת איך להתנהג ולהתמודד עם התנהגותו, הוא כביכול לא מפחד מכלום כולל מהעונשים או האיומים שאני אומרת לו, שלא יקבל חטיף או שלא יראה טלויזיה כאילו שום עונש לא מרתיע אותו , הוא לא מקשיב לדברי , לוקח דברים עם זה לאכול או לעשות בלי רשות , אני מרגישה שאיני מצליחה להשתלט עליו ושהוא מתיש אותי מאוד וגומר לי את כל האנרגיות , אפילו אצל הסבתא שלו כאשר אכל שם צהרים הוא פשוט לקח את העוף וזרק לתוך המרק מה שגרם לכל המרק להשפריץ מהצלחת, קילל את אחותי ובעלה והתנהג פשוט בעובר אנרגיות, ואם אני מעירה לו או צועקת עליו ומאיימת שאני ארח אותו משם הוא צועק בקולי קולות שהוא רוצה להחליף אמא, פעם אחת מרוב שהוא עצבן אותי פשוט הוצאתי אותו מחוץ לדלת הכניסה של ביתי ואמרתי לו שהוא לא יגור איתנו אם לא ישנה את התנהגותו , שמתי לב שרק זה הרתיע והפחיד אותו, האם אכן זה תקין גך לאיים עליו, אני ממש מיואשת וחייבת הנחיה בנושא, תודה רבה

26/03/2012 | 00:45 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, באמת נשמע קשה, אך אין סיבה להתייאש כי קיימים פתרונות. הילד שלך 'מתרשם' (אולי די בצדק, מבחינתו) שאין בבית מבוגר אחראי עליו ניתן לסמוך. כרגע הוא עושה מה שהוא רוצה, ואינו נבהל מאיומי הסרק שלך. במצבים כאלה אני נוטה להמליץ על האסטרטגיה הוותיקה והטובה: "דבר מעט ועשה הרבה!". את מעירה, מסבירה, מאיימת, צועקת, ומעט מאד פועלת. כדי להפעיל אסטרטגיות יעילות של סמכות וגבולות, אני חושבת שאת באמת זקוקה להכוונה והדרכה הורית, ולכן ממליצה לך מאד להגיע בהקדם לפסיכולוג ילדים קליני, שיוכל לקצר את התהליך ולייעל אותו עד מאד. במלוא הכנות, קשה לי להאמין שממצב עניינים כמו שאת מתארת, זה יצליח ללא הדרכה. אני רוצה להזכיר שהדרכת הורים טובה, גם של פגישה אחת או שתיים, יכולה למנוע פגישות טיפול רבות של תיקון נזקים בעתיד. פני להתייעצות והכונה בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים