גמילה ממוצץ-בן 4.7

שלום ליאת בני כבר בן 4.7 ועדיין עם מוצץ . אני לא מצליחה לגרום לו להוציא אותו מהפה ,ונראה לי שכבר נכנסנו למאבקי כוח סביב זה . הוא לא נמצא איתו מחוץ לבית ,ז"א שהוא יכול להיות כל היום בלי מוצץ ,אבל אם הוא בבית אולי שעה ביום הוא מוציא אותו מהפה .וגם אחרי שכנועים . כל פעם כשהוא מדבר איתו אני צריכה לבקש שיוריד ויגיד שוב ,לפעמים זה עובד ולפעמים זה עושה עצבים לי ולו . ניסיתי להציע שיטת מדבקות שאחרי כמה נקודות יקבל מתנה אז הוא בוכה ומיילל שלא ככה , ואני רוצה מדבקות בלי וכו' .הוא מאד עקשן ויש לו גם בעיות בויסות חושי ורגשי .כרגע מטופל לויסות החושי ,ובקרוב נתחיל גם ברגשי . עד עכשיו בגלל בעיית נשיכות וצורך אוראלי לא ניסיתי לגמול ועכשיו נראה לי מאוחר מידי . כמובן שגם נתתי את כל ההסברים בעולם ,אך כלום לא עוזר . כבר שקלתי להגיד לו שאם נלך לחנות ויתן למוכרת את המוצץ שלו הוא יוכל לקחת במקום כל מה שירצה , אבל אני חוששת שיסכים ואח"כ יהיה לנו בלאגן בבית כשיבין שזה באמת אצלה. בקיצור לא יודעת מה לעשות . יש עיצות חדשות? או אולי כדאי לתת לו את הזמן ולהפסיק לדבר על זה בכלל ? לא יודעת כבר מה לעשות אני כבר פקעת עצבים בנושא מרגישה כל רגע שאני הולכת לשלוף לו את זה מהפה ולהעיף מהחלון :-) תודה תודה

תפסיקי לדבר ולהתייחס לזה. והוא יעזוב את זה לבד.

דינה שלום. ממכתבך נשמעת אכן מצוקה אך אני חושבת שיש לך קושי להתמודד עם הגמילה מהמוצץ. נראה לי כי את מפחדת להתמודד איתו. נתת מספר סיבות למה לא התמודדת איתו עד עכשיו ועשיו כבר נמאס לך לקבל את התלות של בנך במוצץ. אין ספק שהקושי בויסות החושי אולי מגביר את הצורך של ילדך במוצץ אך נראה לי שקצת נסחפת אחרי הקושי ולא העמדת דרישות כאלה או אחרות לגבי השימוש במוצץ. אני מציעה להגביל את השימוש במוצץ לשעות השינה/ מנוחה. כלומר אם הילד רוצה מוצץ הוא יכול לשכב במיטה או אף לשבת במקום מסויים אך לא לאפשר לו להסתובב עם המוצץ ולשחק כאשר המוצץ נמצא בפיו. הילד מצד אחד יקבל את הצורך שלו במציצה ומצד שני הוא יבין שיש גבולות מסוימים שהוא צריך לעמוד בהם. את שיטת המדבקות והמתנות אני פחות אוהבת . אני חושבת שמילות עידוד ואמפתיה לקושי יכולות לעזור הרבה יותר. כאשר תראי שהילד אכן מוכן להתאמץ ןלוותר על המוצץ (ולו לזמן קצר) אימרי לו כמה שאת גאה בו ואת יודעת שזה קשה לו ולמרות הקושי הוא מנסה להתגבר. דבר אחרון- השתדלי לא לפחד מהקושי של התהליך ובעיקר לנסות לגלות סבלנות וסובלנות לתהליך. בהצלחה אריאלה זמיר

שלום דינה, כמו שקורה לפעמים בתהליך הגמילה מטיטולים, גם הגמילה מהמוצץ יכולה להשתבש עד כדי הצורך להרפות לזמן מה, ולהתחיל "על נקי". באופן אישי, אני שייכת לאסכולה המצדדת בגמילה הדרגתית ולא כפוייה. במקרה שלכם, העובדה שבגן הוא מסתדר שעות ארוכות בלי, מעידה אולי על כך שנכנסתם לסוג של מאבק כוח סביב המוצץ. התגובה האמוציונלית שלך (ראי בשתי השורות האחרונות שלך :-))) מחזקת את ההשערה שלי. לכן, אני מצטרפת להמלצתה של חן, וממליצה להניח לזה לזמן מה. רק כשתרגישי שאת יכולה לטפל בנושא עם יותר שליטה עצמית ושלווה, התחילי שוב, ופעלי כהמלצתה של אריאלה. מה את אומרת? ליאת