שאלות לגבי נכדתי

שלום, נכדתי בת שנתיים וחצי וברצוני לשאול כמה שאלות לגביה: 1.מחודש ספטמבר היא בגן , ועדיין בוכה ברוב הבקרים. כשצריך להפרד ממנה, הגננת או אחת המטפלות צריכות "לתלוש" אותה מזרועותינו. כמה דקות אח"כ בגן היא נרגעת ומתפקדת נהדר. כשאוספים אותה בצהריים היא אומרת: "היה לי כיף בגן". מה עושים? 2. הילדה חרדה מילדים אחרים קטנים ממנה או בגילה. ילדים גדולים היא מעריצה ומשוחחת איתם. מילדים בגובהה היא בורחת או מתעלמת.בגלל פחד זה, היא לא מתרוצצת במרחב כדי לא לקבל מכה, לא משחקת בגן עם ילדים,בכל פעילות שמשתתפים בה ילדים זרים,היא לא משתפת פעולה. מה קורה לה? 3. נכדתי פוחדת להתלכלך בידים. לא עובדת עם דבק, לא נוגעת בחול, לא נוגעת בבננה ללא קליפה,בעוגיה דביקה. בבית אנחנו לא סטריליים. זה בא ממנה. מה עושים? לילדה זוג הורים חמודים ומתפקדים ואני מטפלת בילדה 3 פעמים בשבוע. מקווה שלא העמסתי מדי. האם צריך לפנות ליעוץ?

שלום דורית. אנסה לענות על שלוש השאלות שלך. 1. ישנם ילדים אשר מתקשים לעשות את המעבר בין הגן לבין הבית בגיל זה. תגובת המבוגר מאוד משפיעה על הילד, כלומר אם המבוגר מתחיל לרחם על הילד וקשה לו לשחרר, הילד ילמד שהוא יכול להשאיר עוד קצת את המבוגר בסביבה ולא להפרד. אני מציעה לעשות פרידה קצרה ועיניינית מהילדה, כלומר להעביר אותה לידי הגננת להגיד שלום וללכת. ברגע שהילדה תראה ותבין שאתם שלמים עם הפרידה וסומכים עליה שהיא תוכל להתמודד -היא אכן תפנים את הדבר והבכי יפסק. 2.+3 אני חושבת ששתי השאלות האלו קשורות אחת לשניה. לפי דברייך נשמע כי יש לילדה רגישות תחושתית ולכן היא נמנעת מלגעת בחומרים שונים וכמו כן ממגע אקראי עם ילדים. ילד בעל רגישות סנסומוטורית נמנע הרבה פעמים מפעילויות משותפות עם הילדים מכיוון שהוא חושש ממגע אשר מסב לו כאב וקושי הרבה פעמים. אני ממליצה לקחת אותה לאיבחון של מרפאה בעיסוק על מנת לעזור לה להתמודד עם חברת הילדים בני גילה. הילדה יוצרת קשר עם גדולים ממנה מכיוון שהיא זיהתה שהם פחות בלתי צפויים ויותר "רגועים" ולכן הם לא "מאיימים "עליה מבחינה סנסומוטורית. בהצלחה אריאלה זמיר

שלום דורית, אין לי מה להוסיף מעבר לדבריה של אריאלה, שכן אני רואה את הדברים באור דומה מאד. יש, אגב, ילדים שמשיכים לעשות "סצינות פרידה" בבוקר עד יולי-אוגוסט, ואין בכך כדי לגרוע מתרומתו החשובה של הגן להתפתחותם. אני מסכימה שיש מקום להתייעצות עם מרפאה בעיסוק, שתוכל לאבחן בעיה בוויסות התחושתי ולהציע טיפול במידת הצורך. ולסיום, התחושה הנוחה יותר עם ילדים גדולים יכולה לפעמים להיות קשורה לעובדה הפשוטה שהגדולים נוטים להתייחס בסוג של זהירות, וויתור והתחשבות לילדים הצעירים יותר, בניגוד לקבוצת השווים. כמובן שההסבר של אריאלה תקף בה במידה. פנו לאבחון. בהצלחה ליאת