בעיית שינה אצל בת 4

שלום, בביתנו 4 ילדים : שני בנים (8,6), בת (4) ותינוק (חודש) בתי בת הארבע ילדה יפה, חכמה, מצחיקה, אהודה על חבריה בגן. התנהגותה מדאיגה אותי ואת הצוות בגן: בגן- לעתים מכה את המטפלות, לא מצליחה להירדם עם יתר הילדים , לאחרונה אף ציירה על הקירות בחדר בונחים לאחר שהמטפלות יצאו ממנו בזמן המנוחה בבית- נעימה כשחברים מגיעים, כשלבד עושה דברים שאסור (מריחת לק מתחת לשמיכה, מריחת משחת שיניים על הכיור באמבטיה, אכילת ממתקים בסתר...) מרבה בהתנהגות מרדנית, עקשנות, שתלטנות. חוסר שיתוף פעולה מובהק במילוי משימות עד כדי אטימות. בסה"כ האחים הגדולים אוהבים אותה מאוד, משתפים אותה במשחקים, עוזרים לה, אך כאשר היא כועסת (לאו דוקא עליהם) עשויה להכות אותם (ממש ללא סיבה). בין שני האחים הבנים הגדולים היתה הרבה אלימות מגיל צעיר (אליה הבת נחשפה מגיל צעיר), כעת שני הגדולים משחקים המון יחד ולעיתים רחוקות מגיעים לאלימות. כלפי הבת כמעט ולא נוקטים באלימות פיזית (לעיתים מציקים לה מילולית). הבת מתנהגת מזה כשנתיים בצורה חסרת גבולות ומעצורים, צועקת עלינו, צוחקת בפנים כשמעירים לה על התנהגות לא ראויה. ניסינו לשפר את הסמכות ההורית ללא הצלחה. מתנהגת כך גם מול סבים ומול הצוות בגן. מגיל צעיר סרבה לצחצח שיניים (שני הבכורים מצחצחים ממש בהנאה מגיל צעיר). ניסינו הכל - לבקש, בכח, באיומים. לאחרונה איימנו וקיימנו- לא לתת הפתעות ממתקים- עבד פעם אחת ואח"כ לא ושוב איימנו ושוב עבד ואח"כ לא. כעת מצחצחת כשנמצאים לידה. לבוש- עודדנו אותה להתלבש לבד מגיל צעיר אך מושכת זמן בצורה לא סבירה. אם לא נמצאים לידה ומעודדים אותה עשויה להשאר ערומה. כשכועסת לעתים מתפשטת. לפני כשנה וחצי העברנו את הבת לחדר אחד עם הבנים (כדי לאפשר יצירת שלישיה ולא שניים מול אחת), במעבר נתנו לה את המיטה של הבן הבכור ולו השארנו את המיטה שנשלפת מהמיטה המקורית שלו. לאחר ההעברה לחדר המשותף הפסקנו לספר לה סיפור לבד אלה יחד עם האחים בסלון. בקשה שנחזיר לה את מיטת התינוק אך סרבנו ומאז החלו בעיות שינה: - חודשים ארוכים המשיכה לבקש את מיטת התינוק הקטנה. סרבנו. קנינו לה מצעי דורה שוהבת, מדבקות של לבבות, פרפרים, נסיכות והיא הדביקה על המיטה. עזר מעט. -מסרבת ללכת לישון ויוצאת מהמיטה פעמים רבות - גם כשאנחנו קוראים לה סיפור לבד במיטה תמיד מוצאת סיבות לקום - שני האחים נרדמים לפניה (היא לעומתם ישנה בגן) והיא שרה במיטה בקול חזק ומעירה אותם - במידה ומתעוררת לפניהם בבוקר צועקת/ מדליקה אור והם צועקים עליה אך היא ממשיכה - בגן מגלה קשיי הרדמות, ניסו להעביר אותה לחדר עם מעט ילדים/ לבד. לא עוזר. לא תמיד יש לגננות את הסבלנות הנדרשת כדי לעזור לה להירדם. - כאשר לא ישנה בגן שעות אחה"צ הן בגדר גיהנום עבורינו- צועקת, עייפה מכדי לאכול, מרביצה, לא מקשיבה באופן קיצוני. בתחילת השנה לאחר חודש של שהייה בגן שבו לא ישנים העברנו אותה לגן אחר (במסגרת קיבוצית) שבו ישנים וחל שיפור ניכר בהתנהגות בבית אחה"צ. - לאחרונה נולד אח קטן והרכבנו את מיטת התינוק בחדר אחר. צפינו שיהיה לה קשה עם זה ולכן שמנו גם עריסה לתינוק אצלנו בחדר ההורים. בלילה הראשון בקשה לישון במיטת התינוק (שהיתה שלה בעבר) בחדר הנפרד. הרשינו לה. ישנה שם ולילה אח"כ ביקשה לחזור לחדר המשותף לה ולאחים. מספר ימים מיטת התינוק פתוחה בחדר האחר ואף אחד לא ישן בה אך לאחר מכן באחד הערבים הקשים הצענו לה לחזור אליה- וכעת ישנה בה כבר יומיים. - כמעט מידי ערב כשהולכת לישון אומרת שלא אוהבת לישון/ לא יודעת לישון/לא יכולה לישון. אנחנו מכינים לה עדיין בקבוק עם חלב (רגיל), עדיין ישנה עם מוצץ ולמרות זאת בכל ערב יש סצינות. כאשר יוצאת לגמרי מאיפוס , שרה בקולי קולות ומפריעה לאחים, בעלי, לאחר שמירה על איפוק ונסיונות, לעתים מגיע למצב שלוקח אותה מחוץ לבית ומאיים שתלך לישון בחוץ (אנו גרים בבית פרטי). אז היא מתחילה לבכות ורק כך נרגעת . המצב הולך ומחמיר. ברור שהתנהלותנו לא עוזרת לה. האם נכון לאפשר לה להמשיך ולישון במיטת התינוק בחדר נפרד? מה לעשות עם בעיית השינה בגן? תודה רבה

מרים שלום. נראה לי כי ביתך מגיבה לשינויים שקיימים בבית, כלומר היא כבר לא הקטנה והתינוקת בבית. יש תינוק חדש ויש סדרים חדשים. אני חושבת שהיא קצת מבולבלת עקב חוסר עקביות שלכם ההורים בדרישות ממנה. מצד אחד אתם דורשים ממנה להתלבש לבד ולהיות גדולה ומצד שני אתם מאפשרים לה לישון במיטת התינוק. נראה לי לא נכון לאפשר לה לחזור אחורה בזמן. מרגע שהחלטתם להוציאה ממיטת התינוק - אין אפשרות לחזור חזרה. התנהגותה בגן אולי באה על מנת למשוך עוד תשומת לב ולנסות לקבל גמולים על התנהגותה (גם אם הגמולים הם שליליים). כמו כן נראה לי לא נכון לאיים על הילדה בשינה בחוץ, (בכלל איומים לא נראים לי כדרך חינוך כלשהי). אני ממליצה למצוא זמן אשר יוקדש רק לביתך בלבד, ללא אחים ולאפשר לה להסתגל למצב החדש. בהצלחה אריאלה זמיר

שלום מרים, מעבר לכך שאני מסכימה מאד עם מה שכתבה לך אריאלה, אני סבורה שלא מדובר בבעיית שינה, אלא בבעייה גדולה ורחבה יותר, הקשורה לגבולות וסמכות. חושבת שעולה מדברייך צורך דחוף בהנחייה והדרכה הורית, שתעזור לכם לעשות סדר בשעות היום והלילה כאחד. כרגע, אני מרגישה שהילדה שלכם משוועת לנוכחות הורית עקבית וסמכותית, ובהיעדרה - היא חשופה לבעיות רגשיות בהמשך. נסו להתגייס למען כל בני הבית, ולהיעזר בהדרכה של פסיכולוג ילדים קליני. בברכה ליאת