תהליך גמילה ארוך

שלום ליאת, בני כמעט בן שלוש ואת תהליך הגמילה שלו התחלנו בערך לפני ארבעה חודשים. במשך החודשיים הראשונים הוא היה מפספס קצת, ואז נלקח לשירותים לסיים את מה שהתחיל. היינו מחליפים לו מספר רב של פעמים ביום וחיכינו לשיפור (שיקח אחריות וילך להתפנות לפני שזה מתחיל לברוח). עם הזמן הילד פיתח תגובת "אנטי" לכל הנושא והחלטנו להוריד את הלחץ לזמן מה. החזרנו לו את הטיטול לחודש וחצי וכעת (אחרי הוא הביע רצון לשים תחתונים) חזרנו לתהליך. תגובת ה"אנטי" נעלמה - הוא הולך להתפנות כשמזכירים לו או מבקשים ממנו. הבעיה היא שהוא אף פעם לא יוזם את זה. איך מחנכים אותו לכך שזה יבוא ממנו, בלי שיזכירו לו? בתודה מראש!

שלום רב, היכולת לשלוט בסוגרים קשורה ליכולת לקרוא נכונה איתותים משלפוחית השתן המלאה, ולהגיע בזמן לשירותים. בתחילתו של התהליך, ההורים עוזרים לילד לפרש את האיתותים הללו (תוך שהם עצמם מפרשים את שפת הגוף שלו ואת הסימנים לכך ש"הוא צריך"), ומזכירים לו ללכת לשירותים. כדי שהילד ייקח אחריות, יש צורך שההורים יסיגו את עצמם לאחור, ויפחדו פחות מפספוסים. הזכירו לעצמכם שה'הכי נורא' זה תחתונים רטובים, וזוזו קצת. כך תינתן לילד שלכם ההזדמנות לקחת את האחריות, גם אם במחיר זמני של פספוסים פה ושם. כמו שכתבתי לאושרית לפני מספר רגעים - בסופו של דבר כו-לם נגמלים בסוף בהצלחה מלאה. סבלנות... בהצלחה ליאת

ליאת, תודה רבה על התגובה. האם להגיד לו שהוא פספס כאשר רואים כתם קטן על המכנס? (הוא לא עושה ממש פיפי במכנס, בורח לו קצת ואז לוקחים אותו לשירותים).