גמילה

היי ליאת שלום כתבתי לך לא מזמן, כותבת שוב כדי לחדד את הדברים מרגישה שאני בצומת דרכיםץ בני בן השנתיים וחמש החל תהליך גמילה לפני 7 חודשים. התהליך נכפה עליו על ידינו. אני חושבת שהטעות שלא קראתי בנושא יותר מדי. בתחילה הייתה התנגדות לסיר ופספוסים רבים אך לאט לאט מספר הפספוסים פחת כל עוד אנו לוקחים אותו . כשנכנס לגן ההתנגדות הופיעה שוב , הגננת חזרה ואמרה שהוא ממורמר...כיום הוא הולך לשירותים אך אם לא לוקחים אותו הוא מפספס, בגן גם לא מודיע אחרי שעשה. בבית מודיע אחרי שפספס אך יש לרוב התנגדות מסויימת ללכת לשירותים. אני חשה לחץ מהסביבה חלק דוחפים להחזיר טיטול חלק דוחפים לא להחזיר. חשוב לי הילד ושלא ייגרם לו נזק. לדברי הגננת יש עליו מכבש של לחצים ומשהו בתהליך הוקנה לא נכון, ושאם נחזיר טיטול ונתחיל שוב עוד שבועיים יחול שינוי בגמילה. לדעתה זה תקוע ולא זז לשום מקום. אני מרגישה שאני מלחיצה אותו אולי מצורך להוכיח לסביבה שהדרך שבחרתי נכונה .. לא יודעת מה לעשות אשמח גם לשוחח עימך לפני קבלת החלטה אושרית

שלום אושרית, הכנות שלך מעוררת הערכה, וגם ההתעקשות. הלחץ דווקא מיותר. את יודעת, פעם - לפני עידן הטיטולים - כשחיתולי הבד עם הפיפי והקקי היו צריכים לעבור טיפול וניקוי לפני כביסה, מדובר היה באמת בטרחה עצומה. מסתבר שבתקופה ההיא, תהליך הגמילה התחיל הרבה יותר מוקדם (מיוזמת האימהות המותשות), ואיכשהו, כולם היו "בשלים לתהליך" סביב גיל שנה-שנה וחצי. כיום, כשהכל קל יותר, אימהות מושכות את התהליך לפעמים עד גיל שלוש, בטענת האי-בשלות. גם אני חשבתי בתחילה שנכון יהיה להחזיר טיטול לשבועיים שלושה, כדי ליצור איזו הפרדה בין התהליך שכשל לתהליך החדש. כשסיפרת שהוא כבר מספר חודשים מסתובב ללא טיטול, ולא רוצה בו, חששתי שהחזרת הטיטול עלולה להיחוות כהשפלה ועלבון. הדבר הכי ממשי והכי מעודד שאני יכולה לומר כרגע, זה שבסוף הוא ייגמל כמו כולם, גם אם זה ייקח קצת זמן. חשוב לזכור זאת, בעיקר כדי להוריד רמות לחץ ולהירגע. נסי להקשיב פחות לסביבה ולקולות המבלבלים, ולפעול לאור קולה של האינטואיציה האימהית שלך. הילד שלך בהחלט בשל לתהליך, אך עלייך לעזור לו. אם את מרגישה שאת מתקשה לעשות זאת לבדך, תוכלי להיעזר גם בהנחייה פנים אל פנים של פסיכולוג ילדים. לטעמי, זה לא הכרחי, אם תסכימי להרפות קצת, לקרוא, ולגייס עוד סבלנות ואורך רוח. בהצלחה ליאת