התנהגות של ילד בן 7

שלום. בני ילד רגיש ביותר. במיוחד יש לו רגישות חברתית והרבה פעמים הוא מעדיף להעצים את חבריו מאשר את עצמו. הוא מעיד על עצמו כחלש מאחרים, הוא אומר שילדים בכיתתו (כיתה א') מציקים ומתנהגים לא יפה כלפיו והוא לא מבין את זה. הוא עצמו חבר אמיתי. אף פעם לא רב, לא מציק, לא מקלל ומשחק מאוד מאוד יפה עם כל אחד מחבריו. הוא תמיד ייגן על חבריו ויגיד עליהם דברים טובים, אפילו אם הן התנהגו גרוע. חבריו אוהבים אותו אך עדיין, כמו רוב הילדים, הם מציקים. הבעיה היא שלבני קשה עם זה והוא לא יודע איך להתמודד עם זה. ניסינו להסביר לו שהוא מתנהג בסדר גמור ושהם אלו שלא מתנהגים יפה ולכן הוא צריך להתנהג כלפיהם בדיוק אותו הדבר. אבל זה לא עוזר. בני לא עושה דברים רעים לאף אחד! אם זה היה אדם בוגר, אז לא כל כך נורא, אך הוא ילד ויש לי חשש שככל שהוא גדל הוא ייפגע יותר ויותר מילדים בני גילו. מה אפשר לעשות? כל ההסברים בנושא לא עזרו.. אנא יעצו לי!

שלום רב, הילד שלכם גדל והתחנך ללא דופי, וכדאי מאד לא לקלקל את זה. כהורים, אנחנו מבולבלים - רוצים לחנך את ילדינו לנימוס, התחשבות, וויתור וסובלנות, ואז - מול מה שהוא פוגש בחוץ, עולים בנו הרהורי חטא. כתבת: "ניסינו להסביר לו שהוא מתנהג בסדר גמור ושהם אלו שלא מתנהגים יפה ולכן הוא צריך להתנהג כלפיהם בדיוק אותו הדבר". יש כאן, כמובן, מסר מבלבל ביותר. אתה בסדר גמור. הם לא. אז תהיה כמוהם. אני יודעת ומבינה היטב מניין צצה הדילמה, ובכל זאת, ממליצה לכם להמשיך לחזק את בנכם, להתפעל מטוב לבו, מהיותו חבר טוב. עודדו אותו להתחבר עם ילדים מסוגו ולהתרחק מכל מה שמדיף כוחנות ואלימות. במקביל, רצוי לשוחח עם הילד על זכויותיו, על חובתו לשמור על עצמו ולעמוד על שלו כאשר הוא צודק. גם בבית, רצוי לעודד התנהגויות אסרטיביות, לאפשר ולעודד ביטויי כעס טבעיים כאשר הם מופיעים,ולא לתגמל התנהגויות של ריצוי. אני מכוונת להבחנה הברורה שבין תקיפות ואסרטיביות בריאה לבין כוחנות ואלימות פוגענית. בהצלחה ליאת

תודה ליאת. קראתי את התגובה שלך ואני מסכימה עם מה שכתבת. מה שכן, אני עדיין לא יודעת מה להגיב כשהוא מספר לי שחבר טוב הציק לו או שחבר טוב כעס עליו. האם להגיד לו לכעוס על החבר בחזרה? האם להגיד לו להתרחק מהחבר? לפי מה שהוא מספר ולפי ההיכרות שלנו עם החברים שלו, הם כולם מציקים וכועסים. ועוד משהו, מה שכתבת לגבי המסר המבלבל הוא נכון, אבל לעניות דעתי מה שמשתמע מכך הוא שבני הוא היוצא דופן ולכן, כמה אבסורד שזה נשמע, אולי הוא צריך לשנות את התנהגותו ולהיות "רע יותר". אני כמובן מקצינה את הענינים אבל כמו שאומרים "ברומא נהג כרומאי" אז כנראה שגם בני אמור להתנהג כמו שאר חבריו ולא להיות ילד כך כך טוב. אני יותר ויותר משתכנעת שזה העניין. מה את חושבת?