ילדעינתפחד בן תשע ללא חברים

שלום אני אובדת עצות ואשמח ליעוץ בני בכיתה ד בן תשע וחצי ילד חכם וחמוד אך בעל בטחון עצמי נמוך היינו בטיפולים פסיכולוגיים ללא הואיל הבעיה היא חברתית . בני לא מצליח להתחבר בכיתה מכיתה א אני מנסה לחבר אותו לידים שונים לעיתים זה הצליח לתקופות מסויימות אך לא מעבר לכך . נכון להיום בני הוא בודד ללא חברים בהפסקות הוא מצא לו חבר מכיתה ב איתו הוא משחק אך לא תמיד לעיתים הוא גם לבד.אחהצ הוא כמובן בבית במחשב או בטלוויזיה ללא חברים הוא הולך לחוג ואפילו בחוג יש לו חבר שהוא התקרב אליו. אני מתלבטת מה לעשות האם כדאי להעבירו כיתה או אפילו להשאיר אותו שנה הבאה שנה נוספת על מנת להתחבר מחדש לכיתה אחרת ,האם אני חושבת נכון ?מה ההשלכות של תוצאה כזו של לעבור כיתה?בשיחות עם הילד הוא לא רוצה לעבור כיתה ואומר שאל אף שאין לו חברים לא אכפת לו להמשיך בכיתה .אני חושבת שזו בעיה רצינית שאין חברים וקשה לי מאוד עם זה.רק אציין כי ניסינו גם עם היועצת והמחנכת לנסות לעזור לו ללא הצלחה.אשמח לעזרה

שלום עינת, השאלה של מעבר לכיתה אחרת עולה מדי פעם, בדר"כ מיוזמתם של הורים מיואשים שרוצים לחלץ את הילד מבדידות קורעת לב. למרבה הצער, הניסיון מלמד שכמעט תמיד הילד גורר איתו את הבעיות גם למקום החדש, אלא אם נעשתה התערבות טיפולית במקביל. הרעיון של להשאיר אותו כיתה רע אף יותר בעיני, ויש בו פוטנציאל נזק עצום: נוסף על הבדידות וחוסר הביטחון שהוא חווה כרגע, תתווסף לו גם תדמית של נכשל 'אקדמית', בעיני עצמו ובעיני סביבתו. אל תעשו לו את זה. בעיני, טיפול רגשי לילד מאד מתבקש במצבים כאלה, כי גם אם אינו מייצר במהירות שינוי בסטטוס החברתי שלו, הוא *כן* מאפשר לילד מרחב לעיבוד התחושות שלו, לשיקום התפיסות העצמיות שלו, ולשיפור מנגנוני ההתמודדות שלו עם המצוקה והבדידות. במקביל, חשוב להמשיך ולעודד אותו להשתתף בחוגים ובפעילויות בהן הוא מרחיב את המעגלים החברתיים ויכול לצבור הישגים והצלחות. זה מאד לא פשוט לראות את הילד שלנו מחוץ לקבוצה החברתית, אך חשוב מאד - דווקא בשל כך - לעודד אותו, להביע ביטחון בכישוריו ובערכו, ולהחזיק עבורו את התקווה לשינוי ושיפור בעתיד. ועוד משהו - יש מרפאות ומטפלים (גם טיפול באמנות) אצלם ניתן לקבל טיפול קבוצתי, ושווה לבחון גם את האופציה הזו. כך משיגים שתי ציפורים במכה (טיפול ומפגש חברתי). בהצלחה ליאת