בעיות באמצע הלילה

שלום ליאת נראה לי שהוספתי לא נכון את השמל השאלה , אז אני אכצוב אותה פה. תודה על תשובה. יש לי בעיה עם הילדה באמצע הלילה. הייתה לי תקרית אתה לפני 5 ימים שהיא רצתה כל הזמן לצאת מהמיטה ולישון במיטה שלי ( לא נתתי כפי שאמרתי ) וצעקתי עליה ממש ( לא עושה את זה שוב כיזה הביא להיסטריה רבתי והחמרת המצב ).חשבתי שהיא לא תרצה להיכנס למיטה עוד הפעם אך לשמחתי למחורת היא נכנסה למיטה בסופו של דבר בצורה חיובית וטובה. היא שכבה על המיטה שלי , תחילה , ושתתה חלב ואמרתי לה שאחרי זה היא תלך לישון במיטה שלה , היא אמרה " לא " , אמרתי לה כן ואחר כך שמית לה בובות שלה במיטה ואמרתי לה בואי נראה איפה הבובות וככה נכנסה למיטה , שיחקנו קצת במיטה שלה , הקראתי לה סיפור והיא נרדמה. וככה כל 4 ימים האחרונים. אבל הבעיה היא באמצע הלילה. היא נרדמת בצורה חיובית והכל בסדר אבל פתאום באמצע הלילה היא מתעוררת מסיבה זו או אחרת ורוצה שאני אקחת אותה( בוכה ממש ) , אני לוקחת , מרגיעה ומנסה להחזיר למיטה , אבל היא מתחילה להתנהג כאילו בפחד נוראי מהמיטה ואומרת לא מיטה, לא מיטה . אפילו כשהיא נרדמת אצלי על היד בחזרה כשאני מוציאה אותה מהמיטה היא מרגישה שאני מנסה להוריד אותה למטה ומתפטלת , עד שאני צריכה לחכות שהיא תרדם איזה 20 דקות ואחר כך אני מורידה אותה למיטה והיא ישנה עד הבוקר . ניסיתי היום אחרי שהיא התעוררה פתאום בלילה ללטף לה את הראש , להגיד שששש , ששש נעים , " עכשיו ישנים" אבל היא רצתה שאני אוציא אותה ולא נרגעה עד שעשיתי את זה. כשהיא רואה בבוקר שהיא מתעוררת במיטה שלה , הכל בסדר כאילו לא הייה כלום והיא שמחה ולא רוצה לצאת , משחקת קצת. לא הייה לי " סיוטי מיטה " כאלו באמצע הלילה לפני התקרית של צעקות מלפני 5 ימים. מה שאומר שכנראה ( בטוח ) עשיתי לה טראומה על המיטה שהפחד שלה יוצא באמצע הלילה בתת מודע. מה אני עושה עם זה?

שלום אריאלה, ההבדל העיקרי בין ההשכבה (הנינוחה יותר) לבין יקיצות הלילה (המעצבנות יותר) נעוץ בדר"כ ברמת העייפות והסבלנות שלנו. בלילה, כשאנחנו מתעוררים נגד רצוננו, יש לנו פחות סבלנות ופחות נדיבות כלפי הילד, במידה מסוימת של צדק. לצעוק זה אף פעם לא פיתרון, במיוחד כשמדובר בפעוטה כה קטנה. מה שאני מציעה זה להגיע למיטתה מיד כשהיא מתעוררת, להרגיע בשקט כמו שאת עושה, אך לנסות לצמצם למינימום דיבור או מגע. נסי לארגן לעצמך (או לבעלך) מזרון לצד מיטתה, עליו תוכלו לשכב ולהמשיך את הלילה. גם אם היא בוכה ומבקשת לצאת, הייתי מציעה להימנע מכך, אך להישאר בשקט לצידה ללא תגובה מיוחדת. יכול להיות שיהיו עוד לילה או שניים 'עליזים', אבל בהמשך היא תבין את המסר: בלילה ישנים! אמא או אבא כאן לצידך, מצפים שתחזרי לישון בשקט! זה לא קל, אבל בעיני זו הדרך היעילה והקצרה ביותר ללילות שקטים בהמשך. בהצלחה ליאת