כמה בכי

שלום ליאת, בתי בת 1.10, ילדה נבונה ומקסימה. בזמן האחרון מתעוררים אצלה התקפי בכי חזקים ומתחזקים על כל דבר שלא מוצא חן בעיניה ואני מוצאת שמאוד קשה לי להרגיעה או להגיע אליה. ברצוני לשאול כיצד את ממליצה להתנהג במצבים כאלה. מצד אחד אני מנסה להתעלם כדי שלא תקבל גמול על התתנהגות מסוג זה וכדי שלא תלמד שבאמצעות בכי משיגים דברים. מצד שני אני חושבת שאולי היא זקוקה להכלה גם במצבים כאלה (היא דווקא כן נצמדת אלי ומחפשת את קרבתי כשזה קורה) ומנסה להיות יותר עדינה כדי לעזור לה להשתחרר מה"לופ" שנכנסה אליו (מנסה להסיח את דעתה, לדבר איתה בשקט). וכך קורה שאני לא יודעת כיצד כדאי להתנהג- להרים אותה או לא? להתעקש איתה על פעולות כמו מקלחת, צחצוח שיניים, ארוחת ערב? לאפשר לה לקבל את מה שהיא מתעקשת עליו? מאוד מודה לך, אדווה

שאלה נוספת ברשותך, האם את ממליצה להעיר ילדים משנת הצהריים במטרה להקדים את שעת ההשכבה בערב או שיש לאפשר להם את משך השינה לו הם זקוקים. תודה :-)

שלום אדווה, אני מצרפת למענך לינקים לתשובות שיכולות להתאים לשאלתך הראשונה. אין לי ספק שתקבלי מענה שמתאים גם לך. http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-58726#message-58726 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-37447#message-37447 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-58552#message-58552 לגבי שאלתך השנייה - אין לי תשובה חד משמעית. לפעמים, שנת צהריים ארוכה מדי עלולה להוביל לערב 'שמח', ולהשכבה שאינה נגמרת. ומאידך, ילד שמעירים אותו לפני הזמן עלול לקום 'הפוך' ועצבני, ולהפוך את השעות הבאות לסיוט. כנראה שלכל משפחה ולכל ילד מתאים משהו אחר, ואין ברירה אלא לנסות ולראות מה מתאים לכם. למיטב ידיעתי אין כאן כלל 'פסיכולוגי' שיפה לכולם. בהצלחה ליאת