התעלמות מהאח

שלום. אני מוטרדת מהתעלמותה של ביתי בת ה-4 מאחיה בן ה-1. כשנולד היא כמעט ולא התיחסה אליו וזה עדיין ממשיך. היא ילדה חכמה ותקשורתית מאד, מה שמקצין את הניגוד הזה בהתנהגותה. ניסיתי לעודד אותה כשמתייחסת אליו, ניסיתי ליצור מצבים של פעילות משותפת ו"עזרה" שלה בטיפול בו- אך כלום. הוא פשוט לא מעניין אותה. כשהיא עושה משהו הוא מתגלגל מצחוק- ועדיים היא לא רוצה לעשות זאת שוב יותר מדי (כמו שאני רואה במשפחות אחרות). היא מתייחסת אליו ל-2 דקות וחוזרת לענייניה. הוא חמוד וצמא ליחס כמובן. מה עושים? תודה!

שלום מאיה, למרבה המזל (או הצער - תלוי את מי שואלים), אין לנו יכולת לשלוט על רגשותיהם של אנשים אחרים, גם כשמדובר בילדים שלנו. הורים רבים נבוכים ואפילו סובלים כאשר הם מגלים שהילדים שלהם לא תמיד מתים זה על זה. מסתבר שקשה לנו אפילו עם אדישות והתעלמות. תינוק בן שנה, חמוד ככל שיהיה, הוא עדיין יצור די מוגבל, שאינו יכול לספק עניין גדול אצל בני הארבע, המסתערים על העולם ופועלים בו בהתלהבות ויוזמה. בתך נמצאת בגיל שבו הזירה החברתית הופכת אטרקטיבית, ההתפתחות הקוגניטיבית מואצת, והחתירה לעצמאות וחקרנות הולכת וגוברת אף היא. הניחי לה לחגוג את כל זה, מבלי להיות אחראית לתעסוקה של אחיה הקטן. אין לי ספק שהוא נהנה ממנה גם ללא ההכוונה המיוחדת מצידך, וכל ניסיונותייך 'לשדך' בין השניים עלולים רק לקלקל. תני לקטן את היחס ותשומת הלב להם הוא זקוק, ואפשרי לבתך את כל המרחב והחופש להם היא זקוקה כרגע. אני רוצה להאמין שבבוא הזמן, ומתוך בחירה חופשית, הם ימצאו את הדרך להתקרב ולגלות זה את זו. לפעמים כל ה'קונץ' זה פשוט לא לעשות דבר :-)) ליאת