מאבקים חברתיים-בית ספר יסודי

בני בן 9, ילד רגיש ונבון, חברותי ומלא שמחת חיים. הוא מקובל ואהוד בקרב חבריו ואין לו בעיה חברתית. אחד הילדים בכיתתו הנו חברו הטוב ביותר, מתקופת הגן. אולם, כשהצטרפתי כהורה מלווה ליום גיבוש כיתתי, נוכחתי כי הדברים קצת שונים מכפי שנראים. הבחנתי שבני נאבק על החברות עם חברו עם עוד חבר נוסף. אותו חבר טוב כביכול, הפעיל מניפולציות על בני (לא התיישב על ידו במכוון על אף שזה שמר לו מקום בהסעה) , לעג לו, העליבו (אמר לו שהוא אינו חברו הטוב ביותר וכי הילד האחר הוא חברו הטוב) וכשבני הזמינו לביתו, הוא גער בו שאינו רוצה לבוא אליו. נראה שגם בני וגם הילד הנוסף נמצאים במאין תחרות צמודה על ליבו של החבר ומקרקרים סביבו, והוא מחליט במי לבחור – התנהגותו אכן השפיעה על בני שנראה מתוח ובודד. משיחה שערכנו עם בני, הוא נפתח, והסביר כי זו לא הפעם הראשונה שחברו מתייחס אליו כך, וכי הוא מרגיש לעיתים קרובות צלע שלישית, שחברו לפעמים צועק עליו, עוקץ אותו, מזלזל בו ו "מתייחס אליו כמו לבובה". – "הוא מחליט למה ומתי להיות חבר שלו". הייתי מופתעת מהתנהגותו של אותו ילד כלפי בני, היות והוא מתארח בביתנו לעיתים קרובות, יש להם תחומי עניין משותפים והם אכן חברים טובים מאוד. אולם, קשה לי לשאת את התחושה שבני נאלץ להיאבק על החברות הזו באופן שגרתי במסגרת בית הספר, ומוכן להמשיכה בתנאים שמציב חברו -שינוי היחס כלפיו בהתאם לחשקיו ולתנודות מצב רוחו. נראה כי בחברת ילדים נוספים, אותו הילד משנה לפתע את עורו ומשחק ברגשותיו של בני. נוכחתי להבחין כי בני נבלע בחברות הזו: הוא אינו פורח, מסתתר בצילו של חברו, מוציא אנרגיות רבות כדי לרצותו ולזכות בתשומת ליבו, והגרוע מכל, מפספס קשרים עם חברים נוספים ואז נותר מתוסכל היות וכבר הספיקו להיווצר קליקות בכיתתו. אני חוששת שהמשך הקשר עם החבר הטוב, במתכונת הקיימת, יפגע בביטחונו העצמי. אנו כהוריו, מאוד כאבנו את כאבו, וייעצנו לו לקחת מרחק מחברו הטוב, ולהדק קשר עם ילדים נוספים (הוא נפגש עם ילדים אחרים, אולם הקשר ביניהם לא מתהדק כמו זה עם החבר הטוב) . הסברנו לו כי חברות צריכה להיבנות ממקום חיובי, ללא תנאים וששני הצדדים צריכים להרגיש נוח בחברות, ולא שאחד הצדדים נשלט ומוותר על כבודו העצמי. הסברנו לו שחשוב לנסות ולרכוש חברים נוספים ולא להיצמד רק לחבר אחד, בכדי שבשעת "תקלה" עם חבר מסוים, יהיו לו אפשרויות נוספות. ייעצנו לו להסביר לחברו, במידה וזה ישאל, כי הוא אכן כועס על הדרך שהתנהג כלפיו שכן כך לא מתנהגים לחבר טוב. בני הבין, אולם נראה מוטרד וחושש שמא יאלץ להרוס חברות יקרה, או יהיה לו קשה להדק קשרים עם ילדים אחרים בכיתה שתחומי העניין שלהם שונים משלו . מה עלי לייעץ לו מבלי לפגוע במעמדו החברתי? איני חושבת שעליו לנתק מגע לגמרי עם אותו חבר טוב, ואיני רוצה להתערב בבחירותיו. אולם, בטוחני שמלחמה יומיומית על ליבו של אותו חבר, כחלק משלישיה, כלל לא עושה לו טוב, אלא פוגעת בדימויו העצמי. אשמח לחו"ד מקצועית. תודה, מילי.

שלום מילי, ככלל, אני נוטה להאמין שאין להתערב בחיי החברה של הילדים שלנו, אלא במקרים נדירים של חרם כיתתי או קשר מתעלל באופן קיצוני. תוכלי להמשיך ולחדד עבור בנך את ערכי החברות כפי שאת רואה אותם, אך להשאיר לו את הבחירה עם מי ועד כמה להתחבר. יש תקופות בהן ילדים מעדיפים את חברתם של ילדים כוחנים או פוגעניים, כדי לזכות במשהו שעונה על צורך ספציפי אצלם. ברוב המקרים, כשהילד מתחזק ומקבל ביטחון, הבחירות החברתיות שלו הופכות הגיוניות יותר, ונשענות על קריטריונים אחרים, בוגרים יותר. לאור העובדה שבנך בסה"כ ילד שמח ומקובל חברתית, הייתי מציעה להניח לו, לתמוך בו מבית, ולסמוך עליו שיוכל להסתדר עם ה'פלונטר' הנוכחי ולצאת ממנו בשלום. בברכה ליאת