נצמד לחפץ/צעצוע

שלום, בני בן שנה+8, בשבועים האחרונים הוא נצמד באופן קצת יותר מהרגיל לצעצוע מסויים שבחר, זה בדר"כ לא קורה בבית אלא כשיוצאים לחבר או משחקייה, ומעט בגן. הוא נתפס לצעצוע וממש בקושי נפרד ממנו לשנייה, הולך איתו לכל מקום ושומר עליו בקנאות. לפני כ 5 חודשים הוא גילה את הבובה והיה מאד מחובר אליה, כעת זה חזר בצורה דומה אך שונה, זה יכול להיות טרקטור, סוס, גם עם הבובה קצת.. פרט לזה חייבת לציין שהוא ילד מקסים, מפותח יפה וגדל נהדר. למה אפשר לקשר את ההתנהגות הזו שלאחרונה התחזקה יותר? אני חושבת שיש לבני ביטחון בעצמו והוא ילד שמח,יכול להיות שזה קשור לעובדה שאבא שלו נעלם לו לא מעט לתורנויות ארוכות בעבודה? יש משהו שכדי לחזק/לטפח בנושא זה? תודה רבה לתגובתך. הילה

הילה שלום בנך נמצא בשלב המאוד מתאים למה שנקרא "חפץ מעבר". חפץ מעבר זהו חפץ אשר נותן לילד את הביטחון שהוא כל כך זקוק לו במקומות ובמצבים שונים. כאשר ילד יוצא מהבית אשר זה המקום הבטוח שלו למקום אחר הוא לא יכול לקחת את הבית יחד איתו, הוא לוקח חפץ אחד מהבית אשר יזכיר לו ויתן לו את הבטחון שהבית נותן לו. כמו כן כאשר הוא נפרד מההורים- הוא זקוק לחפץ אשר יעזור לו להתגבר על הפרידה . לדעתי אין צורך לעשות כלום אלא לאפשר לו את זה. את תראי שאם תאפשרי ללא מלחמה כלשהי ,הילד יוותר על החפץ כאשר הוא יהיה בטוח בעצמו, במקום ובפרידה מההורים. בהצלחה אריאלה זמיר

שלום הילה, ויניקוט, פסיכואנליטיקאי חשוב שלימד אותנו רבות על התפתחותם הפסיכולוגית של ילדים, הוא גם זה שטבע את המונח "חפץ מעבר". הוא התכוון בדיוק לאותם 'סמרטוטים', בובות, דובוני פרווה או חפצים אחרים אליהם ילדים נוטים להיצמד לתקופות ממושכות, ולהירגע באמצעותם. לחפץ המעבר חשיבות התפתחותית רבה: הוא מסייע לילד לעבור ממצב של מיזוג עם אמא, למצב של נפרדות ממנה. הסמרטוט האהוב משמש בשלב הביניים הזה, מעין נחמה, תחליף, עזרה בהתמודדות עם ההיפרדות והאובדן של דמות האם, שעד אז נתפסה כבלתי נפרדת מהפעוט. הציפייה היא, שבסופו של דבר יוכל הילד להיפרד גם מחפץ המעבר. לכן, גם אני - כמו אריאלה - סבורה שאין צורך לעשות דבר, וחשוב לאפשר לו להשתמש בחפצי המעבר עד שיסתיים תפקידם. בשמחות ליאת

תודה על תגובתכן:) ויש לי עוד שאלה לחידוד: חפץ מעבר הוא לא חפץ מהבית? עמרי נתפס לחפץ כלשהו שהוא לא דווקא מהבית אלא משהו שבוחר ממקום המצאותו.. משחק כלשהו. אני לא הולכת כנגד וזורמת איתו לגמריי אבל זה מעורר בי שאלות, למה פתאם עכשיו הוא נזקק לזה, למה הוא וילד אחר לא.. מה מקור החוסר ביטחון.כי לא הרגשתי בו חוסר ביטחון עד כה.. יש קשר לפחדים שמופיעים לקראת גיל שנתיים? הוא גם קצת יותר צמוד אליי עכשיו. תודה