בן 5.4 2 בעיות

בני החל לאחרונה (חודשיים בערך) לפחד מחדרים ריקים ומחדרי שירותים גם כשהם מוארים. הוא חייב שמישהו ילווה אותו,אפילו אחותו הקטנה, וישהה איתו בשירותים עד שמסיים.בגן הוא לא הולך בכלל לשירותים כל היום...לטענתו המנורה מפחידה אותו/או רעש כלשהו. איך להתנהג? האם לדרוש ממנו ללכת לבד (ניסינו הוא פשוט מסרב) או להתעלם ו"לזרום" איתו?ניסינו גם "לגרש" את הפחד- גם לא עזר... דבר שני- תופעה מוזרה מאוד- בני היה בגן 3 שנים אותו מאוד אהב. מאז שעבר לגן חובה הוא מסרב לראות את הצוות הישן, הוא ממש בהסטריה אם אנחנו מגיעים לשם, בוכה אם אני מבקשת שיכנס כאילו מפחד. הבת הקטנה שלי שם ואני אמנם מגיעה לשם בד"כ לבד אבל לעיתים כשאין ברירה אני לוקחת אותו איתי.הצוות די נפגע מכך וזה אפילו לא נעים לי כי הן באמת מקסימות ואוהבות אותו מאוד. מה יכולה להיות הסיבה להתנהגות זו? איך כדאי לנהוג? באופן כללי- מדובר בילד רגיש שההשתלבות במקומות חדשים לא קלה לו אבל הוא מתגבר על הקושי בזמן די קצר. תודה על התייחסותך

שלום גיל. לגבי השאלה הראשונה: בנך נמצא בלב בו המציאות והדמיון עדיין מתערבבים ביניהם. מחשבות על מפלצות, או חלומות על יצורי פרא ודברים מפחידים הופכים להיות מאוד אמיתיים בשבילו, חפצים דוממים פתאום מקבלים חיים, זה בהחלט נורמאלי בשלב בו נמצא בנך. אני מציעה לזרום איתו, לא להתעמת איתו על כך. חשוב שתתנו לו את הבטחון שהוא כל כך צריך עכשיו. הוא צריך לדעת שאתם איתו בשביל לשמור עליו. סבלנות זה יעבור לו. "בעיה" שניה- יש ילדים אשר עוברים למסגרת חדשה זקוקים להרבה מאוד כוח נפשי, רגשי ואף פיזי לפעמים כדי להתאקלם ולהרגיש בטחון במקום החדש, הם עושים זאת הרבה פעמים ע"י התנתקות מהעבר, כלומר קשה להם לחלק את עצמם מבחינת האנרגיות שהם צריכים להשקיע, לשני מקומות. הם חייבים לסגור דלת במקום אחד בשביל לפתוח דלת במקום אחר. וכפי שציינת לילדך לא קל להשתלב במקומות חדשים. נראה לי שאין כל סיבה להעלב .(בכלל לא נראה לי מתאים שאדם מבוגר נעלד מילד בן חמש). אני בטוחה שילדך יסיים את שלב ההתאקלמות (כן זה לוקח גם יותר מחצי שנה לפעמים) וירגיש בטוח במקום החדש שלו, הוא יוכל לחזור שוב למקום שאותו הוא עזב ולהזכר בדברים הטובים שהיו לו שם. בברכה אריאה מנחת הורים נייד: 050-7294692

שלום גיל, אין לי הרבה להוסיף על תשובתה של אריאלה, וגם אני סבורה שמדובר בפחדים נורמטיביים שיחלפו מעצמם. נסו להישאר קשובים ונענים, ועם זאת להיזהר משיעבוד בלתי הגיוני לפחדים שלו. אפשר ללוות אותו לזמן מה לשירותים, אך להשתדל לעשות זאת במינימום שיח, ולמינימום זמן. בהצלחה ליאת