בתים של אחרים

הי, בני כמעט בן שלוש. הוא ילד עליז פעיל וידידותי בד"כ, אך יש איתו בחודשים האחרונים בעיה: הוא מסרב בצרחות ובבכי היסטרי לבקר בבתים של אנשים אחרים. הוא מסכים ללכת לסבא וסבתא בשמחה רבה, אך כל יתר האנשים -לא. הוא בוכה כבר בדרך שלא רוצה ללכת, כשמגיעים למארחים עומד בדלת ולא מוכן להיכנס, הכל בצרחות וכשהוא מבהיר למי שהזמין שהוא לא רוצה להיות שם. זה ממש מביך. בסופ"ש ביקרנו בבית של חברה עם ילד בן גילו, ילד שהם משחקים יחד כנפגשים בבית שלנו. הוא עמד בדלת וצרח שהוא לא רוצה לבית של הילד הזה והילד החבר התחיל גם לבכות מעלבון. בני סירב לפשוט מעיל או לשחק, גם ממתק לא הרגיע אותו. אחרי רבע שעה הלכנו כי ראינו שזה ממש נהיה היסטרי. זה לא אירוע חד פעמי אלא נהיה דפוס. אפילו כשהוא מצטרף אלי לאסוף את אחותו שביקרה חברה, אותן צרחות בדלת, אפילו שאני מסבירה לו מראש שלא ממש נישאר שם רק נאסוף אחותו. כשמזמינים ליומולדת של חבר - זה גרוע מאוד והוא תקוע עלי, במקרה הטוב, כל האירוע, במקרה הרע צורח שלא רוצה לבוא ואנו אכן לא תמיד הולכים. הוא בגן רק שלוש שעות ביום, 9:00 עד 12, לא חסר לו זמן בית. איך לפתור את הבעיה? היא נמשכת כבר כמה חודשים ומפריעה לא רק לחיי החברה שלו אלא גם לשלנו כי נרתעים ללכת לאנשים שהם לא סבא וסבתא. אנו לא מבינים מה גרם לזה פתאום לפני כמה חודשים. מעולם לא נשאר לבד בלעדינו אצל חברים או בבתים זרים ולא היתה "טראומה" למיטב ידיעתנו.

שלום טוני בנך עדיין מאוד צעיר, מותר לו לא לרצות להיות במקומות שהוא לא מרגיש בטוח בהם. יש ילדים אשר מאוד אוהבים שמגיעים אליהם ילדים ואורחים, ואינם מוכנים להתארח אצל אחרים מכיוון שכנראה הם מרגישים פחות בטוחים במקומות זרים. כפי שאמרת במקומות מוכרים כמו אצל סבא וסבתא אין לו כל בעיה. נוסף לזה הוא גם מרגיש את תסכולך ממנו ומהתנהגותו, דבר אשר מוסיף עוד קושי על הקושי הראשוני שלו- הליכה לבתים ומקומות חדשים וזרים. אני מציעה לתת לילד זמן, נסו לארח יותר וכאשר החברים יהיו יותר מוכרים ובנך גם יגדל יותר אני מאמינה שזה ישתפר, למרות שאני חוזרת ואומרת, יש ילדים אשר מעדיפים שיבואו אליהם ולא ללכת לבתים של אחרים וזה בסדר, לא רצוי להילחם בזה, כדאי לקבל את זה ולהבין את הקושי. בברכה אריאלה זמיר נייד 050-7294692

שלום טוני, מעבר לדבריה של אריאלה שבעיני נכונים מאד, אני מציעה לדאוג לפני היציאות הקרובות לבייביסיטר ב"היכון", ואז, זמן קצר לפני היציאה, להודיע לילד (אפילו כתרגיל, אך עם נכונות ממשית לבצעו) שהוא נשאר בבית עם הבייביסיטר "כי אנחנו יודעים שאתה לא אוהב להתארח, ואין לנו חשק לריב". אמרי זאת ללא כעס או האשמה, ונסי להישאר רגועה מאד ועניינית. יתכן שהתרגיל יעבוד, והוא יעדיף לבלות איתכם, וגם אם לא, לפחות המאבק ביניכם ייפסק, ואתם תצליחו ליהנות אצל המארחים שלכם. סידור כזה גם מפחית את הסיכוי לרווחים משניים שמקבל הילד מהפחד (למשל השליטה על הזמן המשפחתי, וההחלטה מתי ולמי הולכים, ומתי עוזבים). יש עבודה! בהצלחה ליאת