ילד במצוקה

היי,יש לי ילד בן 10,ילד חכם ונבון ,חברותי ונחמד.מדי פעם יש עליו לונות בבית הספר שמתפרץ למורה ומדבר לא יפה לילדים. היה לו חבר טוב מהגן שכל הזמן שיחקו והתראו בשעות אחר הצהרים,לאחר שהחבר עבר דירה הם נשארו באותה כיתה אבל לילד יש חברים חדשים מהשכונה.לבני קשה עם זה והוא פונה לאלימות מילולית ומריבות.אתמול היה אצל המנהלת לאחר שרב עם החבר ואמר לה שהכל בגללו ושהוא לימד אותו לדבר לא יפה ושבא לו להתאבד. המנהלת עודדה אותי ואמרה שכנראה הוא במצוקה והיא תטפל בו ותעקוב אחריו. איך אני מתמודדת עם הילד וגורמת לו לא לדבר לא יפה ןמסבירה לו שהחבר יכול ללכת גם אם ילדים אחרים. בני מאוד מניפולטיבי וחכם והסביר למנהלת שלהורים שלו אין זמן כי הם עסוקים עם אח שלו שהוא בגיל התבגרות

סיסי שלום מדבריך נראה שאכן הילד נמצא במצוקה כלשהי כפי שמנהלת ביה"ס אמרה לך. לפי מכתבך בנך מרגיש שהוא בודד, גם אתם ההורים לא פנויים אליו, לפי תחושתו בכל אופן, וגם חברו הטוב עסוק עם חברים אחרים.אך לא ברור מהדברים האם לבנך אין עוד חברים. האם זה היה החבר היחיד שלו? אני מציעה לנסות להתפנות אליו קצת יותר ולדבר איתו על כך. נסי לברר איתו מה הוא מרגיש ומה הוא היה רוצה שישתנה וכיצד לדעתו זה יכול להשתנות. אין טעם להתווכח איתו על כמה אתם כן פנויים אליו או לא מכיוון שזו תחושתו, הרגשתו ועם רגשות אי אפשר להתווכח. אם אכן לילד אין עוד חברים הייתי מציעה לנסות לחבר בינו לבין ילדים אחרים (למרות שהוא כבר גדול). נסי להתיעץ עם המורה שלו, יש אפשרות לקיים שעור חברה בנושא חברות. בברכה אריאלה מנחת הורים נייד: 050-7294692

שלום סיסי, אתחיל מהסוף - את מכנה את בנך מניפולטיבי, וכך - אולי - רומזת שהמצב אינו נורא כ"כ. אני חושבת שכל אמא הייתה נבהלת מאמירות בעלות גוון אובדני, ואחת הדרכים להתגונן מפני הבהלה, היא לראות בה מניפולציה ולא כוונה אמיתית. כמובן שזו אפשרות, אך כאשר ילד אומר שהוא רוצה להתאבד, אני נוטה שלא להקל ראש, ולהאמין שהוא מתמודד כרגע עם רמות מצוקה גבוהות. מה שאני שומעת, זה תוכן של נטישה ובגידה בחוויה של בנך. החבר שלו עזב, מצא חברים חדשים והשאיר את בנך לבד, וגם אתם - לפחות בחוויה שלו - עסוקים באחיו המתבגר ופחות בו עצמו. חוויית הבדידות והפגיעה מעוררת הרבה זעם, שיוצא לאו דווקא בהקשרים המותאמים, ולכן הייתי מציעה להיענות למצוקה ולא להתעלם ממנה. בעיני, במקום לנזוף בו על הדיבור ה"לא יפה", מוטב להביע הבנה ואמפתיה לקשיים ולבדידות, ולהציע עזרה ממשית בהתמודדות. תוכלי לבקש מהמנהלת לנסות לגייס עבורו עזרה רגשית במסגרת ביה"ס (למשל טיפול באמנות), או למצוא לו מסגרת תמיכתית אחרת, באופן פרטי, בה יוכל לתת ביטוי למה שמעיק עליו, ולפרוק חלק מן הזעם והתוקפנות באופנים לגיטימיים. בהצלחה ליאת