יעוץ דחוףף

שלום הילד שלי בן שנה ושמונה ולפני חודש וחצי נולדה לי בתומאז הילד כל היום בוכה ורוצה להיות על הידיים אך ורק שלי ורוצה רק אותי ומי שפונה אליו כדי לדבר איתו הוא מתחיל לצרוח , להרביץ לעצמו ולדפוק את הראש בדברים והכי גרוע שהוא מרביץ לי ומושך לי בשיער ויש לציין שהוא מקבל יחס חס מאוד מכולם ובפרט ממני. הילדה בקושי מקבלת יחס כשהוא באיזור כי אני מפחדת מהתגובה שלו למרות שאני מנסה לשטף אותו בדברים שקשורים אליה כמו: בוא תעזור לאמא להחליף חיתול או להאכיל אותה. אני ממש חסרת עונים הוא גם החתיל לקום לי בלילה והוא לא אוכל כלום אני לא יודעת מה עליי לעשות אני כבר ממש בוכה הוא היה ילד רגוע וחברותי וממש ניהיה לי ילד אחר תעזרו ליייי

תמר שלום בנך בן 1.8 שנים בהחלט מתנהג בהתאם לגילו. הוא עדיין תינוק שפתאום צריך להתחלק בתשומת הלב של אמא שלו עם אחות קטנה. מכיוון שהוא אינו יכול להבין את משמעות היותו אח בכור הוא בעצם מתרעם על נוכחות אחותו ועל כך שאת נשארת איתה בבית כאשר הוא יוצא לגן. מבחינתו מישהו תופס את מקומו אצלך וזה מפחיד. כמו כן בנך נמצא בגיל אשר מוכר וידוע כבעל פוטנציל חתגובות קיצוניות. "גיל שנתיים הנורא" מכנים אותו הרבה פעמים ולא בכדי. בגיל זה הילדים נמצאים בשלבים הראשונים לבניית אני העצמי שלהם בנפרד מההורה, דבר זה יוצר הרבה פעמים כעסים, בכי, התנגדויות והתנהגויות אשר נראות לפעמים כקיצוניות. אני חושבת שלא נכון ל"קפח" את התינוקת, אך אם את נמצאת איתה בבית כל היום בלי האח הגדול, נסי לתת לה את המגיע לה וכמו כן אפשר לעשות לה אמבטיה בזמן שהילד לא נמצא בבית. כאשר את מאכילה אותה את יכולה להזמין את הילד ולספר לו סיפור תוך כדי אך אני לא חושבת שהוא צריך לעזור בטיפול בתינוקת, אלא אם כן הוא מעוניין בכך. לדעתי זו תקופה שתעבור. אם תצאי מתוך נקודת הנחה שזה זמני, יהיה יותר קל להתמודד עם הקושי. בהצלחה אריאלה זמיר מנחה הורים נייד: 050-7294692

שלום תמר, מזל טוב להולדת בתך הקטנה! זה לא פשוט לתמרן בין שני קטנטנים כאלה, ואני יכולה להבין את הדכדוך והמצוקה שלך. שני התינוקות זקוקים לך מאד, וכל אחד מהם, בדרכו, תובע את תשומת לבך, את קרבתך ואת גילויי אהבתך. לידת ילד נוסף מערערת את שגרת המשפחה ומפירה את האיזון הישן. לוקח זמן להתארגן מחדש, וליצור שגרת חיים שתאפשר לכולם רווחה נפשית. אני מציעה לך לנסות להקדיש כרגע את מרב תשומת הלב לבנך הבכור, ולא לחוש אשמה רבה מדי בשל כך. התינוקת זקוקה כרגע בעיקר למילוי הצרכים הפיזיים של הזנה וניקיון, והיא לא 'תתלונן' אם תהיי מעט יותר עם אחיה הגדול. הוא, לעומת זאת, מרגיש שהיחד שלכם נגרע מאז בואה של התינוקת, ומגיב על כך במחאה האופיינית לפעוטות בגילו. נסי להיעזר כרגע בכל מי שאפשר (בעל, סבתות, דודות), ולהחזיר לעצמך כוחות בהדרגה. זכרי שבנך ה'גדול' הוא עדיין תינוק בעצמו, והימנעי מציפיות לא ריאליות ממנו. יקיצות מרובות בלילה, כמו גם הפחתה בתיאבון, יכולים להיות תגובה רגשית ללידת האחות, אך גם חלק מהתפתחות נורמלית. תני לעצמך זמן והיי סבלנית ונינוחה ככל האפשר. זו תקופה קשה שתחלוף. ילדים צפופים זה יופי, כי הם גדלים יחד, ולומדים להעסיק זה את זה די מהר. כרגע זה נראה לך דמיוני ורחוק, אבל זה מגיע מהר, תאמיני לי... בהצלחה והרבה נחת ליאת