ילדה לא רוצה לגור עם אמא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/01/2012 | 22:34 | מאת: aapp

שלום רב! אני מאוד זקוקה לעיוץ מקצועי.הילדה בת 15 יצאה מהבית והלכה לגור עם אבא שלה (לאחר שרבה איתי).אני מנסה להחזיר אותה אך היא לא רוצה לשמוע כלום ממני למרות שאני באה לשם ומביאה כל דבר שהיא מבקשת.אנו גרושים כשנה וחצי.לפי דבריו של האב היא לא מתכוננת לחזור אליי. אבא עובד ומתפק כאדם נורמטיבי. אני מאוד מתוסכלת וכבר לא יודעת מה לעשות. בבקשה תמליצו מה לעשות!!אגב זו בת יחידה. תודה רבה.

08/01/2012 | 01:05 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, לא ציינת לפני כמה זמן בתך עברה לגור אצל אביה, והאם התבססה כבר שגרת חיים כזו, או שמא אתם עדיין בעין הסערה. למרות שאת מציינת ש"היא לא רוצה לשמוע כלום ממך", אני מבינה שבכל זאת היא פונה אלייך בבקשות (אולי אפילו דרישות) אותן את ממהרת למלא כדי לרצותה ולהחזירה אלייך. לא ציינת מה קרה ביניכן, ומהי מערכת היחסים שאתן מנהלות בדר"כ. את יודעת, לפעמים הפריווילגיה היחידה של ילדי הגירושין היא היכולת להתרחק מדי פעם מהורה אחד ולהתנחם בנוכחותו וזמינותו של ההורה האחר, שאיתו אין קונפליקט באותו זמן. זה לא תמיד רע כ"כ. אני חושבת שאם חשוב לך שבתך תחזור אלייך, רצוי לגרום לה להרגיש שהיא חופשייה לבחור בכך (ולא חייבת). לכן, אם את מביאה לה דברים שהיא מבקשת ממך, עשי זאת בנדיבות וברצון, אך מבלי לדרוש ממנה דבר בתמורה. עשי זאת מתוך דאגה ואהבה, ובררי איתה (מדי יום) שהיא בסדר, ושכל צרכיה מסופקים. תוכלי לציין באוזניה שאת מכבדת את החלטותיה, גם אם אינך מתה עליהן. אני ממליצה לך מאד על התייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל לעזור לך לשפר את התקשורת ביניכן בגיל כה מורכב והפכפך, ולשרוד את גיל ההתבגרות שלה בשלום. נדמה לי ששיחה עם גורם מקצועי תסייע לך גם בהתמודדות עם האפשרות שבתך תבחר לשהות עם אביה לתקופות ממושכות יותר, מבלי שהדבר יותיר אותך פגועה וחסרת אונים. בברכה ליאת

30/10/2012 | 23:58 | מאת: יהודית

הילדה שלי עברה הסתה במשך שנים בה שכנעו אותה שאני אמא לא טובה ושעדיף לה אצל האבא. היא קמה ועזבה (הוא אסף אותה). הוא גר רחוק מאוד ממני ואינו מאפשר לה לתקשר איתי, לא מביא אותה לבית הספר, על דעת עצמו רשם אותה לבית ספר אחר. היא לא רוצה שום קשר איתי. אנחנו גרושים 11 שנים והקר שלי עם הבת שלי היה מדהים!! מושא לקנאה של כולם. ביום שעזבה היה ויכוח סתמי הנוגע למגבלה בשימוש במחשב שהצבתי. הוא פשוט חטף אותה וידיי כבולות כיוון שבית הדין הרבני מורח את הזמן. אינני יודעת מה לעשות. איני ישנה בלילות. היא היתה כל עולמי במשך שנים והיום אינני מזהה אותה. מה באפשרותי לעשות?

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים