כסיסת ציפורניים אצל ילדה בת שש-עשרה.

שלום ליאת, בתי כבר בת שש-עשרה, ואינה מפסיקה לכסוס את ציפורניה. ניסינו מרה, ובכל זאת היא ממשיכה לכסוס, זה מגיע למצב שבקושי נשארו לה ציפורנים על האצבעות, ותמיד יש דם. דיברתי איתה על כך המון פעמים אך היא אומרת שאינה שמה לב בכלל, אבל אני מפחדת שאולי היא כוססת ציפורניים בגלל איזשהו משהו שמעיק עליה או מלחיץ אותה מאוד והיא לא רוצה לספר .. אבל מצד שני מגיל צעיר מאוד היא כוססת אותם, אבל אני מכירה אישית המון ילדים שכססו כשהיו קטנים אך הפסיקו כשהתבגרו, בעזרת מרה או לבד, כשהבינו שזה מכוער-והיא מודעת לכך, אך היא אינה מפסיקה. האם את חושבת שעליי לעשות משהו בקשר לזה? או לחכות שתפסיק? אולי אני סתם נכנסת ללחץ אבל בכל זאת אשמח לתשובה, תודה רבה לך מראש !

שלום רונית, לפעמים כסיסת ציפורניים יכולה להעיד על רמות גבוהות של מתח ומצוקה, ולפעמים היא מתבססת כהרגל רע שקשה להיגמל ממנו. לפעמים, אגב, זה גם וגם - וזו כמובן האפשרות הכי פחות טובה... בכל מקרה, כדי להצליח בתהליך הגמילה, חשוב לעורר את המוטיבציה שלה עצמה, שבלעדיה ספק אם זה יילך. מאימתי שקיימת המוטיבציה, אפשר לנסות שיטות שונות, כמו למשל ישיבה מול הטלוויזיה עם כפפות, מריחת קרם ידיים שומני (ומגעיל), מעיכת "כדור עצבים" כפעולת תחליף, ואפילו בניית ציפורניים מלאכותיות (ולא מאד ארוכות. היא בכל זאת בת 16). במקביל, אם ידוע לך על גורמי סטרס בחייה, חשוב לפעול להפחתתם, ולהציע עזרה או הרגעה. בהצלחה ליאת