גמילה

שלום ותודה מראש... הבת שלי בת 2.5, לא גמולה, עד היום הייתה עסוקה רק במשחק של "אני רוצה לשירותים, הולכת לסיר, יושבת אך לא עושה כלום", אנחנו זרמנו עם המשחק ולא עשינו מזה עניין, לא נושא שדובר בבית וכו'. מאוד עודדנו אותה כילדה בוגרת ועצמאית בתחומים אחרים. כעת היא מבקשת לעיתים לעשות פיפי בסיר, הולכת לסיר, אכן עושה ואף שופכת לאסלה את הפיפי. אנחנו מעודדים ! אך שוב, לא דוחפים שכל תעשה תמיד. יש פעמים שהיא עושה בטיטול ויש פעמים שהיא מבקשת. העניין הוא שאני ממש ימים לפני לידה... כך שאני לא בטוחה שתהליך זה מתאים כעת... ומצד שני אני לא רוצה "לפספס" את המועד בו היא מוכנה לגמילה ולהעביר לה מסר כפול מה עושים ?

שלום יעל, ההחלטה לגמול ילד מטיטולים היא במידה רבה 'שרירותית', ונעשית כחלק מניסיונותנו להפוך את הילדים לבני תרבות, נקיים, העושים את צרכיהם במקום המיועד לכך. כדי שהתהליך יצליח, חשוב לוודא שהילד בשל, ומסוגל לעמוד בדרישה מבחינה מוטורית, קוגניטיבית ורגשית. הציפייה לכך שהילד ייגמל מעצמו או יתנדב להוריד את החיתול ביום בהיר אחד (ויתמיד בכך) אינה מאד ריאלית. היוזמה והאתחול של התהליך היא של המבוגרים, לאחר שזיהו שקיימת בשלות ומידה כלשהי של נכונות. מרגע שכך הדבר, ולאחר הסבר קצר, יש לסלק את החיתולים למשך היום, ולבקש מהילד לעשות את צרכיו באסלה או בסיר. אפשר להכין את הילד גם למקרים של תאונות או פספוסים, ולהבטיח שלא יכעסו עליו. זה נכון שבאופן אידיאלי, רצוי להתחיל את תהליך הגמילה בתקופה של פניו?ת ונינוחות יחסית, ולא בצילו של משבר התפתחותי נוסף, אבל לא תמיד המציאות היא אידיאלית. אם כרגע אתם מזהים שקיים 'מומנטום', חבל לפספס. בעיני שווה לנסות, ואולי אף 'לחגוג' את השמחה המשותפת של הגמילה והלידה. לפעמים, כשעושים את הדברים ברגישות, אהבה וסבלנות, אפשר לנצח גם מיתוסים ישנים של 'נכון' ו'לא נכון'. בהצלחה, ולידה קלה ונהדרת! ליאת