מה עושים כאשר הילד בן הארבע מסרב לקחת תרופות?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

29/12/2011 | 22:34 | מאת: שרון

שלום, אשמח לשמוע רעיונות כיצד לתת תרופות לילד שממש מסרב לקחת אותן. עם כל הצרחות והסירובים כשיש לו חום מאוד גבוה הוא יקבל נר, וזה - אין מה לעשות, די בכוח. לרוב זה לא כואב לו (הוא מסוגל באמצע הצרחות לספר לי על משהו שהוא ראה בטלוויזיה) אבל בכל זאת, זו פעולה מאוד פולשנית, הוא גם בגיל (כמעט ארבע) שזה מאוד חשוב לו. אבל כשהוא מאוד לא רוצה - זה כן כואב פיזית וגם מעליב בסופו של דבר. מבחינתי זה לא יכול להמשך ככה. מה לא ניסיתי - סירופים בכל הטעמים, טבליות לילדים, כדור נורופן למבוגרים קטן טעים וקומפקטי, לבלוע יחד איתו ולעשות "לחיים", להכניס לכל המשקאות (סימילאק, חלב, שוקו, קולה). הוא כבר עוקב אחרי למטבח לבדוק בדיוק מה אני שמה לו במשקה - ממש גשש בלש. הצעתי לו פרסים - כלום ושום דבר. להכניס בכוח לפה סירופ - הוא יורק, ואי אפשר להכריח אותו לבלוע. מדובר בכמות גדולה של סירופ כי הוא שוקל בערך 22 קילו. הוא טוען בתוקף שזה פיחסה. אגב, במשחקים שאנחנו עושים הוא מסכים לקחת תרופה ואפילו למדוד חום. כשאני או הדובי החולים לא מסכימים לקחת תרופה - הוא יודע להסביר טוב מאוד שצריך לקחת, וגם מתעצבן כשהחולה המיועד לא מסכים לשתף פעולה.. יש לך רעיונות? תודה רבה שרון

לקריאה נוספת והעמקה
31/12/2011 | 16:44 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שרון, יש ילדים שאכן מפתחים התנגדות עצומה לתרופות. אומר בזהירות שזה קשור, בדר"כ, לעמדה של ההורים המשודרת להם גם בערוצים "תת-קרקעיים". לפעמים גם אמירות 'מרגיעות' לכאורה, כמו "הנה, לא תרגיש כלום" או "זה בכלל לא מר" או "בוא תראה לאבא כמה אתה גיבור" - יוצרות אצל הילד תחושה שמדובר במשהו רע, שצריך להמתיק אותו בטקטיקות מיוחדות. זה קצת כמו הורים שאומרים לילד בכל פעם שהם נתקלים בכלב "אין לך מה לפחד, הוא לא עושה כלום". אחרי הכל, הילד מתלכחילה לא חשב על הכלב שהוא מפחיד, עד שניסינו להרגיעו... לעצם העניין, כרגע אפשר להמשיך עם נרות במקרה של חום גבוה, ואת הסירופ של האנטיביוטיקה (אם אין ברירה) - עם הרבה שוחד ותשבוחות. לגבי העתיד, אני ממליצה על תחרות בליעת שקדי מרק עם משקה מוגז כלשהו, כהכנה לבליעת כדורים. אפשר גם עם סוכריות "טיק-טק" (סליחה על הפרסום חינם, אבל לפעמים אין ברירה). כמובן שאת התחרות הזו יש ליזום כשהילד בריא, ואינו מקשר כלל את הנושא לסיפור של התרופות. בהצלחה והרבה בריאות ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים