קושי עם קבוצת בנות

אני תלמידת כיתה יא לומדת אחר הצהריים פעם בשבוע עם בנות 17. אנחנו לומדות כבר 3 שנים יחד קורסים באוניברסיטה. השנה הצטרפו לקבוצה 4 בנות חדשות. באחת השיחות המשותפות שהיו להו בקבוצה אמרה אחת הבנות שהיא נזהרת מאוד בלשונה משום שבשנה שעברה הדליפה אחת הבנות מידע אישי עליה. שאר הבנות נותרו המומות מי מסוגלת לעשות זאת. נותרה תחושה קשה בקבוצה והיחסים החמים והתומכים שהיו בינינו התערערו. 4 הבנות החדשות בקבוצה נבהלו לשמוע זאת ומייד אמרו, אנחנו לא נשתף בדברים האישיים אחרי ששמענו את החברה שלנו. כולם מאוד מודאגים וגם אני. אני עדיין רוצה לשמור על קשר עם הבנות אך הידיעה שמשהי מחבלת בקשר ועושה שימוש לרעה במידע בעייתית מאוד. מה דעתך? שאלה נוספת: בשבוע שעבר שיתפה אותנו משהי מהקבוצה על עניין אישי במשפחתה. אחרי שהיא שפכה את ליבה ואנחנו שמענו, עודדנו ותמכנו, אמרה בת אחרת בקבוצה שהסיפור היה לה קשה לשמוע, ולכן יצאה לפרקים כדי"להתאוורר". גם לי היה קשה לשמוע את הסיפור ולא כ"כ רציתי לשמוע מפאת כובד תוכן הנושא. אני חייבת לומר שבקבוצה יש פתיחות רבה מאוד ורצון לשתף אך אני מודה שלא תמיד אני יכולה לשמוע סיפורים וחוויות של אחרים. אנחנו קבוצה מגובשת מאוד מה לעשות?מצד אחד לא נעים להפסיק את החברה ומצד שני זה קצת כבד.

שלום נטע, אף פעם, כנראה, לא מתיישנת האמרה לפיה "החיים והמוות ביד הלשון". כלומר, מה שבחרת לשתף ולחלוק עם אחרים כבר אינו קניינך, והשליטה על המידע כבר אינה בידיך. אם את או חברותייך מרגישות שהקבוצה שוב אינה בטוחה כבעבר, יהיה עליכן לשלוט ברמת הפתיחות בה, מתוך אחריות וזהירות. ובעניין שאלתך השנייה - לפעמים, מבחירה או שלא מבחירה, אנו נחשפים למידע או לתוכן בעל מאפיינים מזעזעים, מערערים או מבהילים. פסיכולוגים ואנשי טיפול מכירים היטב את החוויה הזו, ויודעים לשמור על עצמם, תוך יצירת מרחק מתאים שיאפשר להם להישאר אמפתיים וקשובים מבלי להינזק נפשית. לא תמיד זה פשוט. לפעמים אין ברירה אלא לצאת "להתאוורר" כמו שעשתה חברתך, ולפעמים (כשזה בלתי אפשרי או בלתי מנומס) אפשר להתאוורר מנטלית: להישאר בחדר, אך לנסות לשלוט ברמת הקשב, ולסגת לסוג הקשבה 'מרפרף' יותר. בעיני, כדי להישאר חברה טובה וגם כדי לא לבגוד בעצמך, אפשר להיצמד לאמת (זה תמיד טוב!), ולומר משהו כמו "זה נורא קשה מה שאת מספרת עכשיו. אני מרגישה את זה ממש פיזית, בגוף. בואי נעשה הפסקה כדי שאוכל להמשיך להכיל את כל זה". אם לא מדובר בתוכן מזעזע כ"כ, אלא רק בכבדות, שיעמום או מטרד, אין ברירה - זה חלק ממחיר שאנו משלמים עבור חברות קרובה ומשמעותית. בברכה ליאת