מעבר גן איך עושים את זה

שלום ליאת, הבת שלי בת שנה +4. נכנסה לגן בתחילת ספטמבר (לא הייתה במסגרת לפני), ונמצאת שם חצי יום עד הצהריים. הקליטה הייתה מאוד קשה ועד היום יש בכי בבוקר וגם לפעמים במהלך היום יש משברים. כשאני בא לאסוף אותה לפעמים היא בוכה או סתם יושבת בכסא מחכה ורצה אלי בבכי (קל, לא היסטרי). יש לציין כי יש ימים שהיא לא בוכה כשאני בא לקחת אלא רצה להראות לי יצירה שעשתה או משהו כזה. חשבתי להעביר אותה גן, איך עושים את זה והאם זה בכלל כדאי או שעדיף לחכות אולי המצב ישתפר?

שלום רם, התיקון שלך בהחלט במקומו, כי כמעט השתכנעתי בצורך לעבור גן. תהיתי איזו גננת 'מוכרת' להורים עבודות יצירה של תינוקות בני שנה וארבעה חודשים... אז נרגעתי. ולעצם העניין. יש ילדים שמתקשים בפרידה גם הרחק הרחק מספטמבר, כאשר הקושי לא בהכרח משקף את איכות המסגרת החינוכית, אלא משהו אחר הקשור בילד עצמו, במשפחה, או בכמות/איכות הזמן שהוא מבלה עם הוריו. דווקא את הילדים האלה, רצוי שלא לטלטל ממסגרת למסגרת שלא לצורך, ובהנחה שמדובר בגן טוב, אין סיבה ממשית להעביר אותה משבר נוסף. כדאי לתת את הדעת גם לעניין נוסף, ואני מתכוונת לעמדה שלכם - ההורים - ביחס לגן ולצוות. לעיתים, מידה של אמביוולנטיות הקיימת *אצל ההורים* סביב הפרידה מהילד, סביב המסגרת החינוכית וצוות העובדים, או אפילו סביב החזרה לעבודה (אצל אימהות בדר"כ), יכולה להשפיע באופן עקיף גם על יכולת ההסתגלות של הילד. כלומר - הורה ששלם עם נחיצות הפרידה ומרגיש שהגן הוא מקום בטוח, חם, מקצועי ואיכותי - 'מדביק' בתחושות האלה גם את הילד, ומגביר את יכולתו להסתגל ולהתמודד עם אתגר הפרידה. אני מקווה שמשהו מהנאמר כאן יוכל לסייע לך בקבלת ההחלטות שלך לגבי ההמשך. תהא החלטתך אשר תהיה, אני מאחלת לכם שיהיה קל יותר, בבוקר ובצהריים. בהצלחה ליאת