ילד שובב כיתה ז

אני אמא לילד הלומד בכיתה מדעית (הכי טובה בלימודים). כל חייו הלימודים הלכו לו בקלות: קליטה מהירה , תעודות הצטיינות, הצלחה מסחררת בלימודים, הצטיינות בהיאבקות ובאליפויות. אני יודעת שהוא קצת שובב בכיתה וגם בבית הוא כזה. לפני חודש התחילה מחנכת הכיתה לבשר לי שבר מפריע בשיעורים, לא מרוכז, מפטפט, ואני יודעת שהוא שובב וקצת מפריע. טיפלתי בו בבית ע"י הגבלות והטלת איסורים: פחות יציאות עם חברים, פחות יציאות לתחרויות, ועוד ועוד. זה שוב חוזר והפעם הזמינה אותי היועצת. אמרתי לה שאין לי זמן לבוא לפגוש אותה אך אטפל בבני בכובד ראש בבית על פי האיסורים שאני אטיל עליו. היועצת התעקשה לפגוש אותי באומרה שיש משמעות לנוכחות שלי בבית הספר ולפגישה עם בני בחדר אחד. הסברתי לה שצריך להיות נוקשים יותר עם בני, ולגלות סמכותיות יותר של המורים כלפיו ואז זה עובד. יצויין כי בשני מקצועות אין בעיות בכלל...הוא מתפקד למופת : לא מדבר, לא מפריע , לומד והישגיו מעולים. עוד אמרתי ליועצת שצריך לאתגר את ב כדי שלא ישתעמם בכיתה. הוא קולט מהר את החומר ויודע מהר דברים ולכן לדעתי קצת שובב. אני מכנה את בני שובב כי אני יודעת קצת יותר המיועצת ומהמורים. ואילו הם משתמשים ב"בעיות התנהגות" ומאיימים אפילו ברמיזה לכיוון הוצאה מכיתת מדעים. אנא סייעי לי. יצויין כי פעם הושעה מבית הספר על השתוללות בהפסקות בפרוזדור בית הספר: ריצות וצעקות עם חברים נוספים שגם הושעו. סייעי לי

שלום! אני עונה מהכוון השני לא כיועצת ולא כמורה אלה כאם, ששבי רגע וחישבי מזמינים אותך לשיחה תתפני לכמה דקות שיחה עם היועצת (בסופו של דבר את צריכה אותה...)ותני לה הרגשה שאת שותפה שלה ושתיכן ביחד כעבודת צוות נגשות לאותה מטרה תאמיני או לא זה עוזר, כי ברגע שאת טוענת שאין לך זמן התחושה של היועצת שזה לא מענין אותך בכלל , ותאמיני לי שזו עיצה מתוך ניסיון את לא מבינה כמה שזה עוזר גם לך ובעיקר לילדך.

שלום רב אמא של בר את מסיימת את דברייך בבקשת סיוע, ואני תוהה לאיזה סוג של סיוע את זקוקה. בהבנת המניעים להתנהגותו? בהתמודדות מול ביה"ס? מול בר? בנך סיים את ביה"ס היסודי, ועבר השנה לחטיבת הביניים. מדובר במעבר שעבור ילדים מסוימים יכול להיחוות כמשבר. הדרישות בחטיבה גבוהות מאד בהשוואה ליסודי, והן נוגעות לא רק לאספקטים האקדמיים, אלא גם לנורמות התנהגות חדשות, המתאימות לנערים בוגרים. בר, גם אם היה עד עתה 'אלוף האלופים' כפי שעולה מדברייך, מתקשה כנראה להסתגל לדרישות החדשות, ומפר את הכללים פעם אחר פעם. מבלי להיכנס כרגע לסיבות להתנהגותו, מה שמושך את תשומת לבי (וכנראה גם את תשומת לבה של מירב) בפנייה שלך, זה מה שנראה כמו הכחשה או ניסיון 'ל?נ?חמ?ד' את המעשים החמורים של בנך, ולתאר אותם כשובבות. עמדה כזו, יחד עם ההימנעות מלהגיע לשיחה עם היועצת, עלולה להעביר מסר בעייתי לבנך, וליצור אצלו רושם שאת מקבלת את התנהגותו ומצדדת בה. למרבה הצער, התייצבות גורפת לצד הילד, הנתפסת כחוסר שיתוף פעולה עם ביה"ס, עלולה ליצור ואקום ולהחריף את ההתנהגויות פורקות העול של בנך, שככל הנראה אינן חינניות כלל. אני ממליצה לך מאד להתגייס ולפעול בהקדם ליצירת שיח פתוח עם הגורמים בביה"ס, להגיע לשיחות עם היועצת, ולשמוע את מה שיש לה לומר לך. עלייך להבין שצוות ביה"ס אינו מודע להיסטוריה של הילד שלך, ולפיכך, הוא עלול להיות חסר פשרות וקשוח. בעיני, ככל שתקדימו, שניכם, להבין שהמציאות השתנתה ולהתאים את ההתייחסות שלכם בהתאם לכך, כך יגבר הסיכוי שבר יוכל לחזור להיות הילד הטוב והמצטיין שהיה. בהצלחה ליאת