טיפול בזריקות הורמון הגדילה

שלום ליאת יש לי ילדה בת 4 שפיזית מאוד קטנה באופן משמעותי מבני גילה, יש לציין כי בעבר יותר היציק לה נושא הגודל שלה והיום פחות. בבית אנו משתדלים תמיד לומר שיש דברים חשובים יותר מהגודל ולרוב היא מקבלת זאת. עם זאת, החלטנו להתחיל טיפול בהורמון גדילה, המצריך הזרקה על בסיס יומיומי לזמן של שנתיים. השאלה איך מתמודדים עם מצב כזה- מה מסבירים לה? איך מתמודדים אם תסרב ותבכה כשיגיע מועד ההזרקה? תודה מראש על התייחסותך.

שלום קרנית, כהורים, אנו מנסים לעשות הכל כדי לחסוך מילדינו מצוקה וכאב, פיזיים או נפשיים. למרבה הצער, נסיבות חיים מסוימות מאלצות אותנו לעיתים ללוות את הילדים גם בשבילים ה'קוצניים' של החיים, ולחוות איתם פרוצדורות פולשניות ומכאיבות. מניסיוני הרב בנושא למדתי שהאמת הפשוטה, המוצגת לילדים כהווייתה (כמובן באופן המתאים לרמת ההבנה וההתפתחות שלהם), היא הדרך הטובה ביותר לגייסם לאתגר. חשוב להכין את הילדים גם לכאב, ולעזור להם ליצור היררכיה שתגביר את תחושת השליטה ויכולות ההתמודדות. (למשל - "כאב חלש שלא מרגישים כמעט", "כאב שקצת מרגישים ואפשר להתגבר עליו אפילו בלי לבכות", "כאב שגורם לנו לבכות, אבל ממש לרגע, ואז עובר לגמרי", "כאב חזק שגורם לנו לבכות חזק", וכאב הכי חזק, שמרגישים אותו גם אחרי הרבה זמן"). ההיררכיה הזו, עוזרת לילד למקם בצורה מוחשית וריאלית את מה שצפוי לו ("בסה"כ דקירה קטנה שתכאיב רק לרגע"), עוזרת לו להיענות לאתגר, מתוך אמון מלא במבוגרים שלצידו, שאינם משקרים לו, ומתייחסים אליו בכבוד והתחשבות. ברמה הפרקטית, במקרה שלכם, תוכלו להסביר על ההורמון שמסייע בגדילה, שאפשר להכניס אותו לגוף בדרך של זריקה יומית. הסבירו שמדובר בדקירה קטנה שתכאב ממש לרגע, והבטיחו לה פרס יומי קטן (נא להצטייד מראש!), שיעזור לה להרגיש גיבורה. למרות שאכן מדובר בפרוצדורה לא נעימה, אני מציעה להישאר גם ענייניים מאד, ולא להפוך את הזריקה היומית לטקס גדול או חשוב מדי, או למסחטה רגשית. שבחו אותה על כוח העמידה שלה, גם באוזני אחרים, אך השתדלו להימנע מרחמים או פינוק-יתר. אני מאחלת לכם שתמריאו אל על בבריאות ובהצלחה ליאת