פחדים אצל בן 2.7

שלום, מזה כמה חודשים בני סובל מפחדים. הוא מדמיין כל מיני דמויות שעד לא מזמן אהב כמו ליצן למשל וטוען שהן נמצאות בחדר.הוא מפחד גם להכנס לחדר חשוך. במשך היום הוא מתנהג רגיל, אבל לקראת הערב זה מחריף. לפני השינה אנחנו "מגרשים" מחדרו רשימה ארוכה של דמויות שהוא טוען שנמצאות שם. אני יודעת שבגיל הזה ילדים נוטים לדמיין ולא מפרידים כל כך בין עולם הדמיון למציאות ואנחנו מתייחסים לכך בהבנה, הבעיה היא שלאחרונה המצב החמיר. בשבועיים האחרונים הוא התחיל להתעורר בבכי מספר פעמים בלילה וישר מגיע למיטה שלנו ומספר את מי הוא רואה הפעם. ניסינו לשבת איתו בחדרו עד שנרדם, אבל בהמשך הוא מתעורר שוב וכל התסריט חוזר על עצמו. אנחנו די מותשים לכן הרבה פעמים הוא פשוט נשאר לישון איתנו במיטה (למרות שאנחנו מודעים לבעייתיות במנהג זה). השינה אצלו תמיד היתה נושא רגיש, אבל עד לפני שהסיפור הזה התחיל היתה תקופה של כמה חודשים שנהנינו משינה רציפה לאחר שעבדנו די קשה לגמול אותו מהרדמות עם בקבוק. איך ניתן לפתור את הבעיה?

שלום גלית, כמו שאת מציינת נכון, מדובר בפחדים נורמטיביים, התואמים לשלב ההתפתחותי של בנך. ברוב המקרים הפחדים הללו חולפים מעצמם, מבלי להותיר נזק ממשי. כל משפחה מוצאת לה את הדרך להתמודד עם הפחדים, והורים רבים מוכנים להקריב שנת לילה נוחה תמורת שקט, ומכניסים את הילד למיטתם. כך פותרים את בעיית הפחדים ויוצרים בעיה חדשה. אני מציעה לנסות להיות יצירתיים יותר. אפשר להתמודד ולהתיידד עם מפלצות הפחד, הן באמצעות ספרות הילדים הענפה בתחום, והן בעזרת פעילויות יצירה. אפשר ליצור בפלסטלינה את כל הדמויות המפחידות, ולהפוך אותן ל'חברותיות' ונעימות יותר (או לחילופין נוחות יותר להשמדה). אם אתם בוחרים לישון איתו את הלילה כדי לתת תחושת ביטחון, בעיני מוטב להביא מזרן לחדרו, וכך להרגילו לישון בשקט לילה שלם, גם אם זה ייקח שבוע שבועיים. בהצלחה וליל מנוחה ליאת