הורים מבוגרים

אנחנו הורים ל 5 ילדים. כולם התחתנו או גרים מחוץ לבית, למעט ביתנו הקטנה הלומדת בכיתה י בת 15. בתקופת הגראדים חששה ביתי להישאר בבית וטענה כי אצל אחותה הנשואה עם ילדיה היא חשה ביטחון. לכן עברה להתגורר אצלה בתקופה זאת. היום כשאנחנו אחרי הגראדים עדיין ממשיכה ביתי להתגורר אצל ביתי הגדולה והיא איננה מוכנה לחזור הבייתה. היא מכנה אותנו מבוגרים, מיושנים וניראה שיש קצת זלזול כלפינו למרות שביתנו הקטנה היא יחסית מנומסת. אנחנו מתחננים אליה שתחזור הבייתה אך היא מסרבת. מסתבר שיה לה רווח משני מהשהייה אצל אחותה בתקופת הגראדים. לצערי אין לי השפעה גם על הביתי הגדולה שלא עושה מאמצים לשדל את ביתי הקטנה לחזור הבייתה (היא מרגישה לא בנוח "לסלק אותה"). בנוסף לזה יש בעיה שביתי הקטנה מאחרת כל בוקר לבית הספר כי היא מתגוררת מחוץ לעיר בקירבת מקום. בית הספר החל לשלוח מכתבים על האיחורים והדגיש כי יפנה לקב"ס-קצין ביקור סדיר לפעול בעיניין. את מבינה שהעיניין מורכב מאוד? היועצת שוחחה עם ביתי שהביעה נחישות להתגורר עם ביתי הגדולה, אך לצערי הדבר פוגע באיחורים בבוקר. יצויין כי ביתי הגדולה חוזרת מאוחר מן העבודה ולכן ביתי הקטנה נשארת בבית עם הנכדים שלי. מה דעתך?

שלום רב, אני מבינה את מצוקתך, ואיכשהו, גם את בתך הקטנה שמצאה לה פתאום בית עליז ושוקק חיים. ובכל זאת, מקומה בבית, ועליה להישאר בסביבה המאפשרת לה להיות תלמידה ונערה מתבגרת, ולא להתפתות להתבגרות מהירה ומדומה, והישאבות לתפקיד של מטפלת בילדים. נדמה לי שאת מאמצי השכנוע יש להפנות לבתך הגדולה ןבעלה, ולהבהיר להם שהם גורמים לה נזק לטווח הארוך, גם אם כרגע כוונותיהם טובות. בקשי מגורמי החינוך והרווחה לדבר עם בני הזוג, ולעזור להם (ולכם) לחזור לשגרה, גם אם אינה מושלמת. בהצלחה ליאת