גן או מטפלת

שלום ליאת! בני יהיה בספטמבר בן שנה וחצי. מגיל חצי שנה עם מטפלת ב-70% משרה, ובשאר הזמן איתי (אני איתו יום בשבוע בבית). מאחר והחלה עונת ההרשמה לגנים הפרטיים אני מתלבטת אם להשאיר אותו עוד שנה בבית או לשלוח לגן: מצד אחד, אני מאוד סומכת על המטפלת שלו, ומאוד מרוצה ממנה. אני גם מאוד אוהבת ומאמינה ביחס של "אחד על אחד" עד גיל שנתיים (כל עוד מדובר במטפלת טובה כמובן), ולא בטוחה עד כמה ילדים בגיל הזה זקוקים לחברת ילדים אחרים (הוא גם ילד שני, ונהנה מחברתו של אחיו הגדול וחבריו...). ומצד שני - האם להשאר בבית עד גיל שנתיים וחצי זה מוגזם? (בואי נניח בצד כרגע את הדיון בשיקולים כלכליים...) אשמח לשמוע את דעתך! תודה רבה לך, ענת

שלום ענת, מדהים, איך גני הילדים הפכו להיות כמו הקולג'ים בארה"ב. עוד מעט ההרשמות יתחילו בחודש השלישי להריון... :-) בכל מקרה, כמו שכתבתי כאן לא פעם, באופן אישי אני מעדיפה טיפול "סולו" טוב בבית על פני גן ילדים. לפני גיל שנתיים הבית יכול לספק את מלוא צרכיו של הפעוט (כולל אלה החברתיים). גם הגן הטוב ביותר אינו יכול לתת מענה מדוייק לצרכיו של הילד היחיד, שכן הגן חייב להתנהל עפ"י לוח זמנים שרירותי שאינו בהכרח נכון לכולם. בנוסף, הילדים לפני גיל שנתיים חשופים לזיהומים והדבקות חוזרות, והמחלות התכופות מטילות מעמסה כספית עודפת על ההורים (שמשלמים גם לגן וגם לבייביסיטר שנשארת בבית עם הילד החולה). ולסיום, ילדים קטנים עדיין מאד יצריים ודחפיים, ובגילאים הצעירים נראה שכיחות רבה יותר שלך נשיכות, דחיפות, ומאבקים שאינם מנת חלקם של הילדים שנשארים בבית. בקיצור - אני בעד הבית. בברכה ליאת