גמילה ממושכת מחיתול

שלום רב, בני בן 2.5 , התחלנו איתו את תהליך הגמילה לפני 3 חודשים, לאחר כשבוע הוא לא פיספס פיפי ביום, עם קקי זה לא ממש הלך חלק. שבועיים אחרי התחלת גמילה הוא חזר לגן (גן חדש),ואז הכל התחיל להדרדר, בגן הוא לא ביקש בכלל, ובבית הוא המשיך לבקש, לאט לאט גם בבית הוא הפסיק לבקש.ניסינו לקחת אותו כל שעה, ניסינו רק לשאול, ניסינו לא לשאול ולא לקחת כלום לא עוזר.לפעמים הוא עושה פיפי כל 10 דק' ולפעמים כל שעתיים.אנחנו לא יודעים איך להתנהג, איך לגרום שהמצב לא יהיה מרכז העיניינים בבית, אפילו חשבנו להחזיר אותו לחיתול אבל הוא לא רוצה. תודה מראש

שלום רב, הגמילה מחיתולים, כמו שאת מגלה בעצמך, היא תהליך מתמשך ורצוף תאונות, ולא אירוע חד פעמי הירואי. כאשר אנחנו, ההורים, פועלים מתוך תחושת לחץ (לפעמים גן חדש מציב בפנינו "דד-ליין" לא מעשי), הלחץ והמתח עוברים גם אל הילד, מה שמחבל מאד בתהליך, ומכניס לכל הסיפור ניחוח של מאבק ופניקה. אם הוא לא רוצה לחזור לטיטול (בצדק מבחינתו), הביעי תמיכה והתפעלות מרצנו להיות 'גדול', והביעי ביטחון ביכולתו לרכוש את השליטה על הפיפי והקקי. אמרי לו שאת רוצה ויכולה לעזור לו, ושאת מקבלת בהבנה וסלחנות גם את הפעמים בהם בורח לו ולא כ"כ מצליח. הזכירי גם לעצמך, ששום דבר נורא לא קרה אם ברח לו, ונסי לשחרר מעצמך את תחושת הדריכות המתמדת. אם בורח לו פיפי, עודדי אותו להחליף את הבגדים בכוחות עצמו (אחרי קקי שברח, עזרי לו להתנקות ותני לו להתלבש לבד!), כדי להגביר אצלו את המוטיבציה לגמילה. אם חלק מהטרחה יעבור אליו אולי זה קצת יעזור. וזהו. סבלנות ורוח טובה. בהצלחה ליאת