בן שנתיים +4 חודשים לא מוכן ללכת עם אביו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום אני אם חד הורית לילד בן שנתיים + עד עכשיו הוא היה איתי בבית וזאת השנה הראשונה שלו בגן עד עכשיו היה הכל בסדר ופתאום הוא לא מוכן ללכת עם אביו גם כשבא לאסוף אותו מהגן וגם מהבית הוא לא מוכן בשבת האחרונה הוא בכה מאד ולא היה מוכן לשבת בכיסא באוטו של אביו ולא רצה אפילו ללכת אליו ובסוף אביו חזר בלעדיו ונשאר איתי הוא רואה אותו אחת לשבוע שבת כן שבת לא אביו לא קונה לא שום מתנות או הפתעות הוא אוסף אותו מהגן קונה לו פיצה או ממתק אני לא יודעת מה לעשות אולי להגיד לו שיקנה לו משהו צעצוע או שיכנס לבית לשחק איתו יש לציין כי אביו בסדר גמור ומאד אוהב אותו הוא נשוי ויש לו תינוק בן 5 חודשים ואפילו הוא לא רוצה ללכת לראות את אחיו כשאומרים לו הוא רוצה רק אותי הוא בוכה לו אני רוצה את אמא כל הזמן ובזמן האחרון גם לא אוכל בגן ולא עם אביו אני לא יודעת מה לעשות וכיצד לנהוג אודה לך להצעתך תודה חניתה .הוא מאד עייף אחרי הגן כנראה שלו נוח לו עם אביו אחרי הגן אבל הוא חייב לקחת אותו אחת לשבוע מה עושים שישחק איתו בבית שלי לא יודעת אני ואביו ביחסים טובים למענו .
שלום חניתה, מוזר שאת קוראת לעצמך חד-הורית, כאשר קיים בתמונה אבא טוב עם נכונות לשאת בתפקידו כהורה. כדי שזה יקרה, יש צורך לגייס הרבה סבלנות ורוח טובה, ולסייע ביצירת התנאים שיעודדו את הילד להתרחק מעלייך. לעיתים קרובות, הקושי של ילדים צעירים להיפרד מההורה, קשור לאמביוולנטיות של ההורה עצמו ביחס לפרידה. מה שאני מנסה לומר, זה שיכול להיות שהילד שלך בוכה ומתקשה לעזוב אותך, בין היתר כי הוא חש את הקושי שלך להיפרד ממנו ולסמוך על אביו. אני מאמינה שכאשר את עצמך תצליחי לבטוח באבא, ולהאמין ביכולתו לטפל בבנו מעבר לקניית פיצה או ממתק, הילד שלך יוכל גם הוא לבטוח באביו ולהיפרד ממך. אם את מתקשה לעשות זאת, תוכלי לנסות להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, ולקבל הנחיה הורית יותר מכוונת. אני מאמינה באמת ובתמים שכאשר קיימים הבנה ורצון טוב בין הורים גרושים, הקשיים הזמניים באים על פתרונם. בהצלחה ליאת