חשש לקראת שנה הבאה

שלום! ביתי בת שלוש וחצי נמצאת במסגרת גן מגיל שנה וארבעה חודשים עם בת דודתה באותו הגיל. הן מאוד קשורות אחת לשנייה ומהצד של הבת שלי אני יכולה לומר אף תלותית בה. היא מחכה אותה כל הזמן, מדברת עליה המון, רוצה להתלבש כמוה וכו'. בשנה הבאה הן ייפרדו וכל אחת תהיה בגן קרוב למקום המגורים. אני מאוד חוששת מהתהליך הזה.. לפני כמעט שנה נולד לנו ילד נוסף ומאז הילדה הפכה להיות רגישה מאוד, אני מרגישה שהיא השתנתה ב-180 מעלות. כל פעם שהיא צריכה להסתגל למצב חדש היא הופכת עצבנית, התקפי בכי, צרחות וקשה לה מאוד. גם מבחינה חברותית לוקח לה זמן להיפתח, אך כשהיא משתחררת היא משחקת ממש בכיף ובסך הכל חבריה אוהבים אותה מאוד. היא תכנס לגן בשנה הבאה בלי אף ילד שהיא מכירה, אני יודעת שזה הצעד הנכון להפריד ביניהן אך עדיין הנושא הזה ממש מטריד אותי ואני יודעת שלא יהיה קל ושאולי אני אעשה לילדה עוול בכך שאני תולשת אותה מכל מה שהיא מכירה ואוהבת. אני לא יודעת איך "להתכונן" למצב הזה, האם להכין את הילדה? איך להסביר לה מה הולך להיות? אני יודעת שעוד מוקדם לדבר על שנה הבאה אך האם להתחיל לדבר איתה על זה מעכשיו? ואולי בכלל לא כדאי להפריד ביניהן ושאני ארשום אותה לגן עם הבת דודה? תודה מראש!

שלום מורן, כמו שכתבתי לפני מס' רגעים לדניאלה, ההתנהגות החברתית של ילדים קטנים מתפתחת ומשתנה לאורך שנות החיים הראשונות, ולכן שנה זה באמת הרבה זמן. אני מאמינה שילדים בריאים ונורמליים (גם הרגישים שבהם) הם יצורים סתגלניים בסה"כ, ומצליחים להתמודד לא רע בכלל עם מסגרת חינוכית חדשה, גם אם מתעוררים קשיים זמניים. ההחלטה לאן לרשום אותה בשנה הבאה עדיין לא רלוונטית, ויכול מאד להיות שעד סוף השנה כבר יהיו לה חברות חדשות ש'ידללו' את הקשר התלותי עם בת דודתה. חלקן אולי יעלו איתה לגן הבא, ואז לא תהיה בודדה כ"כ, כמו שאת צופה. בקיצור, אני מציעה להניח לזה כרגע, ובוודאי שלא להלחיץ אותה (ואותך) כבר מעכשיו. בברכה ליאת