פחדים אצל ילד בן שנתיים

שלום בני בן השנתיים ילד נבון ופיקח. מדבר במשפטים בני שלוש ארבע מילים, מסתדר נהדר בגן הילדים חברותי ומשחק יפה מאוד בגן ועצמאי מאוד בגן לפי דיווחי הגננת. בבית התמונה קצת שונה. אינו מעסיק את עצמו כמעט ודורש תשומת לב שוטפת ממני ומבעלי. כשלא מתייחסים אליו בגלל שיחה בינינו או שיחת טלפון מתעצבן ובוכה. כמו כן, לפני כחודשיים החל להתשמש במילה "פוחד" מהרבה דברים. פוחד להיכנס לחדר שלו ולהישאר בו לבד, למרות שהולך לישון בו בלילה בלי בעיות. פוחד ללכת למטבח בבית לבד, למשל, אם הכדור שמשחק בו מתגלגל לשם, לפני כחודש הביע נכונות לעשות קקי בסיר ולאחר שעשה פיפי וקקי בסיר וראה את מה שעשה החל לבכות וצעוק שפוחד והיה מאוד קשה להרגיע אותו. מאז הוא מביע סקרנות והתעניינות בנושא עשיית הצרכים בכוחות עצמו ואף אורמ שרוצה לשבת על האסלה אך ברגע שמגיעים לפעולה עצמה מתחרט ובורח ואומר שלא רוצה. אתמול במקלחת ראה את הפין שלו והתחיל לבכות בהיסטריה "פוחד בולבול" כאילו ראה אותו בפעם הראשונה ולא מבין מה הדבר המוזר הזה... באופן כללי נראה כי סקרן מאוד לגבי דברים רבים אך יחד עם זאת מאוד חושש ומפחד. לי מאוד מפריע הנושא שמפחד ממקומות שונים בבית ומוכן לשחק רק בסלון. לא יודע להסביר ממה מפחד אבל לוקח לי את היד ואומר "ביחד", כלומר אני מסיקה מכך שמפחד להיות לבד בחדר. אם אנחנו בחדר איתו אז מאוד שמח ומשחק יפה. הייתי שמחה לקבל הכוונה האם התנהגות זו תואמת לגיל קודם כלח. ודבר נוסף כיצד להתנהג כדי שהפחדים יעברו ושיוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר.

שלום יוליה, ילד בן שנתיים אכן צריך עדיין תשומת לב שוטפת מהוריו, בעיקר אם הוא נמצא שעות רבות בגן. היכולת של ילדים להעסיק את עצמם לבד תלויה בשלב מוקדם יותר, שבו הם משחקים בנוכחותו של אדם נוסף. בגיל שנתיים, כאשר גדלה יכולתו של הפעוט להתרחק מאמו ולפעול בצורה עצמאית, מתעוררים קונפליקטים וחרדות.בנוסף, בגיל זה החשיבה היא מאד מאגית, ולכן מופיעים הרבה פחדים, גם מחפצים ואובייקטים תמימים לכאורה. נסי לגלות סבלנות והתחשבות בתופעות הללו, שהן בהחלט נורמטיביות, ולהבין שהנוכחות המנחמת שלכם היא התרופה היעילה ביותר. אל תכעסו עליו, אל תלעגו לו, ואל תרחיקו אותו. להפך, תנו לו הרבה תשומת לב, והשתדלו לעשות זאת בנדיבות וסבלנות. זה יעבור ליאת