ילד בן 3 מרביץ

יש לי ילד בן 3 וקצת חמוד, מקסים, כובש אמיתי פשוט נסיך. אבל יחד עם זאת יש לו תקופות שהוא מתנהג בצורה אלימה מרביץ, מושך בשיער לעיתים, מחבק עד כדי חנק. בשבועיים האחרונים הגננת קראה לי לשיחה בטענה שהוא יוצא מכלל שליטה. הוא משתולל בגן ולא מקשיב לעיתים מרביץ לילדים לעיתים מציק ובמפגשים מאוד מפריע. ולטענתה אף יש פעמים שהוא מרביץ בלי שליטה פשוט עובר ומחטיף למי שבקרבתו. איך אני יכולה לעזור לו? ומה אני יכולה לעשות כדי שיתגבר על היצר הרע (אם כך להגדיר זאת). התנהגותו מדירה שינה מלילותיי וגורמת לי חוסר מנוחה. אני מסתובבת כל היום בהרגשה של מועקה. חשוב לציין שאני מדברת איתו כל יום בבוקר ובערב ומסבירה לו שההתנהגות שלו לא מקובלת ושבבית ובגן לא מתנהגים באלימות. אשמח לשמוע תגובתך.

שלום רוית, עבודה חינוכית, בעיקר כשמדובר בפעוטות בני שלוש, אינה מסתכמת בהסברים מילוליים. כאשר את אומרת לו ש"בגן ובבית לא מתנהגים באלימות", אך בפועל זה בדיוק מה שהוא עושה, הוא לומד שהתנהגות אלימה דווקא כן אפשרית, ולפעמים אפילו משתלמת. לכן, הפיתרון נעוץ במעשים ופעולות ולא בדיבורים. יצר הרע (עפ"י גישות תיאורטיות מסוימות) קיים אצל כולנו, ועלינו ללמוד לרסנו בעזרת המבוגרים שסביבנו, ששמים לנו גבולות וסייגים. רק עם הזמן, מתפתחת אצל הילד היכולת לרסן את עצמו, אך זה לא יקרה ללא סיועו של מבוגר סמכותי ונחוש. גננות ומורות יודעות בדר"כ לעשות את המלאכה, והילדים לומדים די מהר שהתנהגות אלימה בגן (או בכיתה) גוררת סנקציה בלתי נעימה. להורים יש תפקיד חשוב באימון הילד בבית. לכן, בעיקר בבית, כאשר הוא מתנהג בדרך אלימה, פוגענית או מטרידה, עלייך להפסיק אותו מיד, לעצור את התנהגותו, ולהפעיל סנקציה מיידית שתבהיר לו שאינך סלחנית כלפיה. גם כשמדובר בחיבוק לא נעים, אל תסתפקי בהסברים אלא הרחיקי אותו מעלייך ואמרי בבירור "זה לא נעים לי". באופן דומה, כאשר הוא מכה או מושך בשיער, זוזי ממנו לזמן מה, והתנהגי בקרירות. אל תכבירי מילים, פשוט כי הוא לא מתרשם מהן. אם הוא ילמד שבעקבות התנהגותו הוא מפסיד בעקביות זמן נעים איתך, הוא ינסה להתנהג אחרת. אני מאד ממליצה לך להגיע להדרכת הורים קצרה, כדי לקבל כלים מעשיים להתמודדות. בהצלחה ליאת