שאלה על התמודדות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/11/2011 | 20:10 | מאת: מילה

אני מבקשת את עזרתך. יש לי בן ארבע וקצת ובת שנה וחמש. אני אוספת את הבת מהגן יחד עם הבן. באופן קבוע הוא רץ אליה רוצה לחבק אותה והיא דוחפת אותו ומבקשת אותי, אני מרימה אותה על הידים והוא מתחיל למשוך לה ביד, ברגל, להכניס את היד לפה וכל מיני הצקות למיניהם. יוצא שאני לא מצליחה לנהל שום שיחה עם הצוות או עם הורה. ניסיתי לשוחח איתו טרם הכניסה לגן. הוא כמובן מנעלב ממנה... מצד אחד בתחילת השנה הוא היה נתלה עלי ומציק לי ממש והזהרתי אותו שאם הוא ימשיך אני אאלץ למצוא פיתרון שהוא לא יבוא איתי לאסוף אותה מצד שני ההצקות עברו אליה והיא מצידה קלטה יופי את העניין, והיא היא מגזימה בתגובותייה. מה לומר לו שיפסיק להציק. סה"כ אני איתו שעתיים לפני לבד!!! מוציאה מהגן, אין לו צהרון. חשבתי שאם אביא לו ביביסיטר נניח בשביל לממש את האיום זה יהיה ממש פרס.

16/11/2011 | 23:29 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מילה, כנראה שנדרשת כאן מידה של יצירתיות. אני מאמינה שמריבות והצקות בין ילדים נועדו להפעיל את המבוגרים, ולכן הדרך לטפל בזה, היא להסתלק מהסיטואציה ולא לספק "קהל להצגה". תוכלי לנסות להישאר מחוץ לגן ולתת לו (בתיאום עם הגננת) להוציא אותה בעצמו, ללא נוכחותך. אפשרות אחרת היא להשאירו בחצר הגן בזמן שאת נכנסת לפגוש את בתך. אבל הדרך הטובה ביותר, שמשום מה הכי קשה להורים, זה פשוט להתעלם ולא להגיב כלל לשום דבר שקורה שם, גם אם המחאות של בתך הקטנה יהיו קולניות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים