חברים אחה"צ

שלום ליאת. רציתי לדעת: מה הערך החברתי של ביקורים של חברים בני הגיל בבית? הילד שלי הגדול בגן חובה. מ-9 עד בערך 1530. אין לי חשק שיבקרו אותו ילדים אחר הצהריים. זה מעייף אותי ואני מעדיפה את השקט. אך קראתי כמה חשוב ליכולות חברתיות משחק בבית אחד על אחד ושצריך להזמין. לחוגים הוא לא הולך כי לא רוצה, וגם לחברים מעדיף לא ללכת זה קרה אולי פעמיים בחייו שהלך לחבר בלי שההורה איתו. בבית משחק במשחקי דימיון, בהרכבות של לגו, מצייר, אנו קוראים ביחד ספרים, וגם הוא קצת רואה טלוויזיה (לכל היותר 45 דקות ביום - שתי תוכניות של 20-25 דקות), וקצת מציק לאחיו הקטן... הוא שמח בגן ומתנהג שם יפה ובחברותיות, לפי הגננת. למרות שאומרת שהוא גם אוהב לשחק לבד, לדעתה אין שום בעיה בהתפתחות החברתית שלו? כשכבר באים חברים, כמו אתמול, אני מרגישה ששאבו ממני את כל האנרגיות, עד שהחבר הולך בקושי מספיקים לאכול ולהתקלח. לא קוראים ביחד ספרים ולא כלום וכבר צריך לישון. הילד שלי יוזם לפעמים את הביקורים אבל ממש סובלת מזה, אבל לא רוצה להזיק לילד שלי מבחינה חברתית. מה דעתך?

שלום א', ילדים הנמצאים במסגרת מהבוקר ועד שעות אחה"צ, מסופקים די צרכם מבחינה חברתית, ואפילו זקוקים לזמן ה"סולו" בבית, עם הוריהם. מבחינה זו, הנוכחות שלך איתו אחרי הצהריים, ללא חברים, היא יקרה מפז, ותורמת לו הרבה יותר ממפגש חברתי עם ילדי הגן (איתם בילה ממילא רוב שעות היום). אני מעודדת אותך להמשיך להשקיע בזמן האיכות שלכם יחד, ולהיפרד מהר מרגשות האשמה. בגיל חמש, הבילוי עם חבר, אחד על אחד, בהחלט יכול להתקיים על בסיס אקראי (כשיתאים לך ולו), ולא מתוך כורח. הוא עוד יספיק... בשמחות ליאת