מה מספרים לבת שנתיים?

נכדתי בת שנתיים ושלושה חודשים. ילדה פיקחית. אחותה בת הארבעה חודשים עומדת לעבור ניתוח ניאורוכירורגי, זה כולל כמובן אישפוז וטיפולים. מה מספרים לילדה בת שנתיים, שבנוסף לאווירת המתח והדאגה, אותם היא מרגישה היטב, מחכה לה גם תקופה בה אמא ואחותה "יעלמו".... מה מספרים, איך מספרים? האם נכון להביא אותה לביקורים בבית החולים, למרות המראות שהיא עומדת לראות? תודה מראש.

שלום מרים, אתם ניצבים לפני אתגר לא פשוט, ואני רוצה - לפני הכל - לחזק אתכם ולאחל החלמה מהירה לקטנטונת. נסו לשאוב כוח מהידיעה שלקטנים יש יכולת התגברות מופלאה, והם נוטים להחלים ולהתאושש גם מפרוצדורות קשות במהירות מפתיעה. את צודקת: התקופה שמצפה לכם תורגש ותגבה מחיר זמני מכל בני המשפחה. לכן, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות כרגע, זה לגייס את כל המשאבים המשפחתיים הזמינים, ולחלק את הנטל בין כל מי שמוכן ויכול לעזור. ילדה בת שנתיים כבר יכולה להבין שישנם מצבי מחלה הדורשים התערבות רפואית, וכשהדברים מוצגים כפשוטם, כך הם גם מתקבלים. אין טעם להכביר במילים גבוהות והסברים מפורטים, אלא רק לומר שהקטנה צריכה לעבור ניתוח בבית חולים. אפשר לתת הסבר טכני קצר "היא תיסע עם אמא לבית חולים, ואת תישארי עם סבא וסבתא. אמא ואבא יהיו קצת יותר עסוקים, אבל תמיד מישהו מהם יישן איתך בבית. תוכלי לבוא לבקר בבית החולים, אולי נקנה לך שם משהו בחנות הצעצועים הנחמדה שבקומה התחתונה. לתינוקת תהיה אולי גם תחבושת על הראש, אבל לא יכאב לה כלום כי יעזרו לה להיות בריאה מהר". נסו לגייס את האדם הכי פחות לחוץ, והכי פנוי רגשית, לשהות עם הילדה הגדולה, וזכרו שהימים הקשים באמת הם אלה שלפני הניתוח. אח"כ רמות המתח יורדות בהרבה, והכוחות מופנים לטיפול ולשיקום, שכאמור מאד מאד מהיר בגיל הזה. מאחלת לכם שיעבור מהר ובקלות, ושהרפואה תהיה שלמה! ליאת

אני מאד מודה לך על תשובתך, אני אעשה בדיוק כמו שכתבת לי. אני מודה לך על איחולייך ועל האמפטיה. תודה.