אותות של חרם כיתתי

שלום ליאת, בחרתי לכתוב אלייך כיוון שאני עומדת כעת במצב בו אני אובדת עיצות. ישנם שני מקרים מאוד משמעותיים בהם אני ניצבת לאין פיתרון. לצערי יועצת השכבה יצאה לחופשת לידה ואין לי מענה מיועצות אחרות שמטפלות רק במקרה חרום. על המקרה הראשון אספר פה ועל המקרה השני אספר בהודעה אחרת בנפרד. בשיחה שעלתה עם תלמידתי עולות תחושות קשות מאוד לגבי הביטחון העצמי שלי. כיתה ט נמצאת בשלב של התהוות על פי מיפוי התלמידים למסלולי לימוד בסוף כיתה ח. בכיתה שלי מסלול הלימוד הוא מסלול מדעי טכנולוגי וישנם תלמידים רבים שהגיעו מבתי ספר שונים ותלמידים שלמדו בבית הספר בשנה שעברה מכיתות שונות. כולם חברו יחד לכיתה אחת. בשיחה עם התלמידה נאמר כי היא חשה ביקורת קשה מצד תלמידי כיתתה. הם נוהגים לבקר אותה לעיתים תכופות ברוב שעות היום והיא מגיעה למצב שהיא חוששת לדבר בכיתה. הדברים מבתמנים בכיוון של חרם כיתתי שאינני יודעת כיצד לעצור אותו. מה לעשות?

שלום רב, חרם הוא תופעה מסוכנת ביותר, וכיום אנחנו מודעים לנזקים העצומים שהוא מחולל לאורך זמן בנפשו של הקורבן. מורים ומחנכים נקראים שוב ושוב להתעניין בנעשה בתוך קבוצת הילדים, כדי לזהות ולהתריע בזמן על כל מקרה של חרם על תלמיד. מקרי ההתאבדות שאירעו לא מזמן בקרב בני נוער שסבלו מהצקות ב'פייסבוק' למשל, מחדדים את הצורך למנוע בכל מחיר את החוויה הקשה הזו מילדי ביה"ס. אני מציעה לגייס את יועצת ביה"ס, שאמונה על תכניות ההעשרה בנושא "כישורי חיים". כמורה, את יכולה ליזום פרוייקטים משותפים לה ולחבריה או חברותיה, מה שייאלץ אותם לתקשר ולהסתמך זה על זה. אפשר לגייס גם אימהות אחרות, לאחר הסבר קצר על חשיבות הנושא. אם את חושבת שקיימת בעיה ברמת התפקוד החברתי שלה, שוחחי עם הוריה והמליצי על טיפול פסיכולוגי. בברכה ליאת