קריזות ומכות...

שלום ליאת, ילדי בן ה3 חוטף קריזות מכל דבר שני, זה בלתי צפוי זה יכול להיות מכל "שטות" אם בטעות לחצתי על כפתור המעלית ולא הוא... אם הכרית לא בדיוק בזווית שהוא רוצה...כשאני קוראת לו ספר אם אני הופכת את הדף הוא מתעצבן ויכול בעקבות זה לזרוק את הספר ולהפוך כל דבר הנקרה בדרכו ובפעם אחרת נניח באותה סיטואציה זה יכול לעבור בלי כל בעיה יש אפשרות שאני מציעה לו להפוך את הדף והוא מתעצבן ואומר אני אגיד לא את.. או כל אופציה אחרת יכולה להוות עילה לקריזה... מה שאני מנסה להבהיר זה שאנחנו לא מצליחים ל"שים את האצבע" ולנסות לראות קו מקשר בין הדברים זה לאו דווקא דברים שקשורים לעצמאות (כך סברנו בהתחלה...) זה פשוט על כל דבר שני וכל פעם זה מתבטא בהפיכת דברים שיש לידו באותו רגע: כוס מים, כביסה מקופלת,קופסאות צעצועים וכד... וכמובן לכל החגיגה הוא מצרף גם מכות לי, לבעלי לאחיו וגם במעון יש דיווח שהוא מרביץ לילדים וגם לגננות... מה עושים כדי למנוע ת'קריזות? איך מגיבים על הפיכת הבית לשדה קרב? ובכלל כל תגובה ו/או עצה תתקבל בברכה. אביב

שלום אביב, נדמה לי שבהחלט אפשר "לשים את האצבע", ולומר שקיימת אצלכם בעייה של פינוק-יתר, ואווירה של 'טרור' (את קראת לזה שדה קרב) מצד ילד קטן שמשווע לכך שמישהו כבר יעצור אותו ויגיד לו "די!". כמו שאת מציינת נכון, הילד שלך הפך גחמני ותוקפני, במידה מסויימת כמו ילדים רבים בגילו, אך איש אינו שם לו גבול או עוצר אותו. אדרבא, כולם נזהרים לא להכעיס אותו, נמנעים מעימות, ומוותרים על הדברים הקטנים והגדולים כדי שלא תהיה מהומה. העצה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה כרגע, זה להגיע להדרכת הורים קצרה, בה תוכלו להבין את העקרונות המנחים וליישמם ביעילות מול ילדכם הקטן. בהצלחה ליאת