ילד מתחפש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בוקר טוב. כבר כמה חודשים בכל פעם שהבן שלי רואה תוכנית טלויזיה הוא מחליט להתחפש לדמות הוא כ"כ פרופקציוניסט בנושא כך שזה פוגע בכל תהליך היום התקין תחילה הוא התחפש לפאוור רגרס והיה מוכן ללבוש רק אדום ולהפוך את הבגדים ניסתי לא להתווכח איתו ונתתי לו ללבוש את מה שהוא מבקש עד שהבגדים האדומים ניגמרו לי או שאלו בגדים לבית בלבד. בהמשך קנינו לו את התחפושת גלימה מסכה כך שהוא הסכים להתלבש רגיל חגיגי ועל זה את התחפשות. היה הולך עם זה לגן עד שהגננת אמרה לו להכניס את זה לתיק אח"כ הוא התחפש לדמות אחרת וכל תחפושת לתקופה ארוכה והוא לא מוכן להחליף בגדים גם שיוצאים לבילוי בשונה מהפואר ראנגס. עכשיו הוא החליט שהוא דרדס ולובש כל דבר שהוא כחול יש לנו ארוע והוא מהבוקר אמר שהוא לא מחליף בגדים הוא מוכן גם להענש ולא להחיף בגדים כ"כ עקשן מה שמתיש מאוד. מה הסיבה שהוא נוהג כך ואיך אפשר להתמודד? התייעצתי בעבר בנושא התנהגות של ילד בן 4. תודה
שלום אור, תחפושות, תכשיטים ואיפור שימשו את בני האדם משחר ימיה של האנושות, בכל התרבויות, ומכאן אנו למדים שיש להם תפקיד חשוב בחייו של האדם. אנשים החפשו והתאפרו לפני קרב, לפני צייד, לפני אירועים משפחתיים משמחים או עצובים, בטקסי חניכה ובטקסים רוחניים ודתיים למיניהם. במידה רבה, גם אישה היוצאת אל הרחוב כשהיא לבושה במותגים,מאופרת בקפידה ומאובזרת בתכשיטים, עושה זאת כדי להרגיש מעו?דדת, מחוזקת ו'שווה'. הילדים שלנו אינם שונים מאיתנו, והם יודעים להעריך את כוחה של התחפושת, המסיכה או התלבושת הנכונה, כמרוממת מצב רוח, כוחות, ואפילו מעמד חברתי. בעיני, ארגז התחפושות צריך להיות חלק מחדר הילדים לא רק "משנכנס אדר", ולשרת את הילד במשחקיו הדרמטיים והדמיוניים. עם זאת, יש כללי התנהגות המכתיבים את ההתנהלות שלנו בחברה, ולא נהוג להסתובב ברחובות ובאירועים עם 'דרדסים' וגיבורי-על כל השנה. לכן, אני מציעה במקרה שלכם לאפשר משחק חופשי עם התחפושת בבית או בגן, אך לא לאפשר זאת כאשר יוצאים מהבית. לא ציינת בן כמה הילד, אך אני מניחה שאפשר להציג לו את הדברים עם מידה של היגיון, ולהימנע מדיון/מו"מ או מאבק סביב זה. הודיעי לו שלא יוכל לצאת מהבית 'מחופש' בשום מקרה, וסגרי את הדיון. אפשר לנסות להרשות לו 'חפץ מעבר' קטן, שיוכל לסמל עבורו את התחפושת כולה, למשל מחזיק מפתחות קטן בצורת דרדס, אותו יוכל לשאת עמו לכל מקום, ולשאוב ממנו את הרוח... בהצלחה ליאת