התנהגות ילד בן 5 עם חבריו

ילדי בן ה-5 שינה לאחרונה התנהגותו כלפי חבריו והוא מוותר להם מיד כאשר מבקשים ממנו לעשות או להביא משהו, במיוחד הוא מוותר לאחד מחבריו שאותו הוא מעריץ מאוד ומכנה אותו "מלך". שמתי לב כי לאחרונה גם מתחילים חבריו לכנות אותו בכינויי גנאי כמו "... המעצבן" ועוד. כמובן שהדברים הללו מאוד מציקים לי ואינני יודעת כיצד לשנות את המצב. שוחחתי עימו מספר פעמים בנושא והסברתי שאין שום סיבה לכניעה והויתורים שלו ואף כעסתי עליו והודעתי שאינני מוכנה יותר לקבל את המצב הזה. אני יודעת שזו לא הדרך ואני מבקשת עצה בדחיפות על מנת שלא יתקבע המצב הזה בעתיד. אני מבקשת לציין כי אין בעיות משפחתיות והוא מקבל המון אהבה ותמיכה גם מסביו וסבתותיו. אנו גרים בישוב קטן ואני חוששת מהעתיד. אנא עזרתך בנושא.

שלום נורית, נדמה לי שבנך סובל מספיק, ואין טעם להוסיף על כך גם את הכעס שלך. חייבים לזכור שילדים צעירים חסרים עדיין את התחכום והניסיון של המבוגרים, ולכן הם יכולים לנקוט דפוס של וויתור או כניעה (הנתפס בעיני המבוגרים כהתרפסות) בפני ילדים אחרים הנתפסים כחזקים ובעלי השפעה. מנקודת המבט הפרקטית, יש בכך מידה של היגיון, וגם אנחנו - הגדולים - לא נקיים מהנטייה הזו. לפעמים, בעיקר כאשר אנחנו חלשים וחסרי ביטחון, אנו נוטים להתקרב למי שחזק, מתוך תקווה שמשהו מזוהרו וחוזקו של האחר יקרין גם עלינו. זה מאד אנושי, ולא מוכרחים לכעוס על כך. ובכל זאת, קשה מאד לראות את הילד שלנו דחוי או מוזנח מהבחינה החברתית, ואם הילדים קוראים לו "מעצבן", חשוב לנסות ולהבין האם משהו בהתנהגותו עלול לתרום לכך. האם הוא מבין את הכללים החברתיים? האם ניסיונותיו להתקרב נחווים כ'נדנוד'? האם מה שנראה כוויתור וכניעה מאפשר לו להיות דרשני ותובעני בנסיבות אחרות? ומה קורה בבית? האם גם מולכם הוא "מעצבן"? האם הוא יודע לחכות בתור? להתאפק? להתחלק? השאלות הללו חשובות לצורך הבנת הדינמיקה הבינאישית והחברתית בינו לבין הזולת, ולצורך מחשבה על כיוון ההתערבות המסייעת. כרגע, הייתי מנסה לגייס את הגננת לעזרה, לתיווך והכוונה בשעות הגן, וכן לעידוד ויוזמה של קשרים חברתיים עם ילדים שיותר דומים לו ומתאימים לו (גם אם אינם בצמרת המדרג החברתי בגן). נסו לעודד מפגשים חברתיים גם בשעות אחה"צ, רצוי כאלה של "אחד על אחד", כדי לבסס מערכות יחסים משמעותיות לאורך זמן. אפשר להיעזר לצורך כך באימהות של ילדי הגן, שבוודאי ישמחו להתגייס. אם אתם, וכמובן גם צוות הגן, סבורים שלבנך חסרות מיומנויות חברתיות בסיסיות, אני ממליצה לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי ולשקול התערבות טיפולית. בהצלחה ליאת