נתק מסבתא

שלום, בשנים האחרונות היחסים ביני לבין אימי קשים מאד, חלק מהזמן עד כדי נתק. היא לא מכירה את ילדיי, ואמרה בפירוש שאינה מעוניינת לפגוש אותם במצב הנוכחי. הם, מצידם, בכלל לא יודעים שהיא קיימת. בתי הגדולה בת ה-4 התחילה להתעניין, ואף שאלה אותי מי זו אמא שלי. לא ידעתי מה לענות, והתחמקתי. מה כדאי להגיד לה ? האפשרות הקלה - שאמא שלי גרה רחוק ולכן אי אפשר לראות אותה. אבל אני מעדיפה לא להתחיל עם שקרים. לגבי האפשרות להגיד את האמת - אני לא רוצה שהיא תדע בכלל שיש אפשרות כזאת שאמא ובת לא ידברו :-( ואני בטח לא רוצה שהיא תדאג שמא יום אחד זה יהיה המצב בינינו. אפשרות אחרת - "היא מין אמא כזאת שמסוגלת לריב עם הילדים שלה, אבל אני לעולם לא אעשה את זה. (וגם לא האמהות של החברות שלך...)". לגבי האפשרות להתפייס עם אמא שלי - המצב מאד מאד מסובך, וזה לא עומד על הפרק כרגע. תודה, דפנה.

שלום דפנה, צר לי לשמוע על הנתק בינך לבין אמך, שבוודאי אינו קל לאף אחת מכן. אין לי ספק שנתק בין ילדים להוריהם לעולם ניתן לאיחוי, גם אם נדרשים לצורך כך משאבים רגשיים, סבלנות ואולי גם תיווך. בכל מקרה, מפאת גילה הצעיר של בתך, אפשר להרוויח עוד זמן, ולספק מענה מניח את הדעת גם מבלי לפרוש את כל פרטי הפרטים. אפשר להשיב ולומר ש"אמא שלי היא סבתא..., המתגוררת ב...., ובטח יום אחד את תכירי אותה". נסי להקשיב למה שהיא שואלת, ולהשיב באופן מאד קונקרטי וענייני. "יש סבתות שבאות לבקר ויש כאלה שלא" או "כרגע זה לא מתאים. כשיתאים לנו נזמין אותה" או "סבתא היא אמא שלי, וכשהייתי ילדה גרתי בבית שלה כמו שאת גרה איתנו. אבל כשגדלים, גרים עם המשפחה החדשה. גם לך פעם תהיה משפחה משלך, בעל וילדים...". החששות שלך מובנים לי, וגם אני בדעה שרצוי להימנע משקרים. אם תבחרי להמשיך את הנתק, תצטרכי להביא בחשבון את כל ההשלכות האפשריות שהזכרת, ולהתמודד איתן כמו עם כל אילוצי המציאות האחרים בחיינו.מסתבר שילדים מסוגלים ויודעים לקבל את המציאות, כאשר זו מוצגת להם באופן הנכון. כל דבר בזמנו. מאחלת לך שהעניינים ביניכן ייפתרו במהרה. חג שמח ליאת