התנהגות מאוד מדאיגה של תינוק

שלום רב!בני בן שנה וחצי (אוטוטו)ילד מקסים,חייכן ,תקשורתי,נבון,פעלתן ואנרגתי מאוד.הבעיה המדאיגה אותנו מתחילה ברגע שהוא לא מקבל מה שרוצה באותו רגע או שלוקחים ממנו משהו שאסור/מסוכן.זה התחיל בסביבות גיל שנה פלוס. אז הוא היה זורק איזה צעצוע בכעס על הרצפה או מעיף דברים.בחודש האחרון הילד דופק את הראש (עם המצח) ברצפה,בקיר,בנו...הוא עושה זאת חזק,עד כאב ובכי.ניסינו בהתחלה להתעלם,ניסינו להגיד שאסור,להסביר לו שזה כואב ולא עושים ככה עם הראש,לקחת לידיים ולחבק חזק ולהרגיע..לצערי שום שיטה לא עובדת.הילד שלי פשוט פוצע את עצמו עד סימנים כחולים ושריטות עם דם.אנו מפחדים כבר מהתגובה שלו והלב פשוט נקרע מלראות אותו מגיב ככה.אודה לך מאוד אם תכווני אותי איך להתנהג נכון איתו(גם בזמן שהוא מתחיל עם הדפיקות).האם זה משהו שיעבור עם הגיל.?תודה מראש.

שלום אלה, הטחת הראש ברצפה, בקיר או בדפנות המיטה, היא תופעה נפוצה בקרב תינוקות ופעוטות, והיא באה בתגובה לתסכול וזעם או כדרך להירגע (עד כמה שזה נשמע מוזר). הילדים הללו, רובם ככולם, נשארים בריאים ושלמים למרות הסימנים הכחולים והפציעות השטחיות, ובכל זאת, כדאי לנסות לעצור את החבטות, או לדאוג להעביר את התינוק למקום בטוח ומרופד יותר. אחד הדברים שעלולים להחריף את המצב או לגרום לו להימשך, זה אופי התגובה שלכם. כאשר אתם נבהלים נורא מהתקפי הזעם שלו ומנסים להפסיקם בכל מחיר, התינוק לומד שמדובר בכלי רב עוצמה שחבל לוותר עליו. לכן, אני ממליצה לעשות הכל כדי לשמור על הילד מפגיעה עצמית, אך לא להיכנע לדרישותיו, ולא לוותר על מה שהדליק את המהומה מלכתחילה. לא קל, אני יודעת. אך זהו כנראה חינוך. שולחת לכם כוח ונחישות. וכן. זה יעבור בסוף. בוודאות. מועדים לשמחה ליאת