עזרה

הי ליאת, יש לי בעיה להיפתח למטפלת שלי... כתבתי לך על זה כבר לא מזמן, אבל הבעיה שאני לא מצליחה לשנות את המצב הזה מאוד קטן ולא נותנת להם לראות עליי שום דבר...שום רגש... אז איך לעזאזל אני עושה את זה???????????? אני כן יכולה נגיד לספר לה דברים שקרו לי במהלך השבוע, אבל אני עושה את זה בצורה של דיווח, של העברת נתונים יבשים וטכניים... קשה לי מאוד להוציא מהפה שלי רגשות ועוד שיהיו קשורים אלי.. מגעיל אותי שאני בנאדם שצריך, שרוצה, שחסר לו בלב כל כך הרבה ושבתקופה האחרונה עצוב כל כך... ואם היא תשקף לי יותר מדיי איך אני מרגישה, אני אברח מהחדר..זה מלחיץ אותי בטירוף.. הקושי הזה אומר המון, אני יודעת... אבל מה לעשות???? קשה לי 'להכניס' אותה ללב שלי.. אני יודעת שלרוב האנשים לא קל להיפתח מהר ושזה לוקח זמן, אבל אצלי זאת הבעיה...העניין שצריך לטפל בו... ואת יודעת על הבעיות שיש לי בתקופה האחרונה ולצערי הדרכים בהן אני פוגעת בעצמי רק הולכות וממשיכות..אני באמת חייבת לתת לה לעזור לי... אבל איך, איך אני עושה את זה??? ליאת בבקשה תעזרי לי :(

חשוב לי לומר שכמובן העניין מדובר בנינו והיא יודעת על הקושי...אבל זה עדין לא עוזר לי

שלום מימי, טיפול הוא תהליך ארוך, ואחת הסיבות לכך קשורה לקושי לאפשר למישהו אחר נגישות לאזורים הפגיעים והכמוסים ביותר שלנו. הפנייה אלי, דרך הפורום, אינה מועילה לתהליך הזה, ועלולה אף להחלישו, בהיותה מאפשרת פיצול מיותר בין המקום שבו "אפשר" למקום שבו "אי אפשר". אחת המטרות של טיפול פסיכולוגי היא היכולת להתקיים בקשר גם כאשר אינו מושלם, וללמוד ליהנות מהטוב ובו זמנית לסלוח על הכשלים ועל מה שעדיין לא מדוייק. הפיצול הוא אויב גם כשמדובר בתפיסה שלנו את עצמנו. אני מאמינה שהיכולת לחוות את עצמך כטובה ורעה, חזקה וחלשה, יודעת ולא יודעת, יכולה ולא יכולה, *כאדם שלם* תחליש את הנטייה שלך לפגוע בעצמך בימים שאת מרגישה בתחתית. יש עבודה, ואני מעודדת אותך לרכז את המאמצים במסגרת המרחב הטיפולי שבחרת לך. שולחת לך עוד כוח ועוד תקווה ליאת