ליאת

הי ליאת אני אתחיל בזה שאגיד תודה על המענה. אני האדם הכי סגור בעולם בערך. אני בת 24. אני שמרתי הכל לעצמי מגיל קטן. אני משתפת רק כמה חברות קרובות וגם זה בצורה מאוד מוגבלת. אני כבר לא יכולה יותר עם הבדידות הזאת. בא לי מישהו לדבר איתו. שיקשיב לי באמת. רק יקשיב זה הכול. אני בטיפול , אבל קשה לי מאוד מאוד להיפתח למטפלת שלי...לפעמים אפילו אני חושבת שהרגשות שלי בורחים ממני.. החברות שלי עוזרות לי מאוד, אבל אני צריכה דמות מבוגרת לתמיכה, נשמע הגיוני? עםההורים שלי אני סגורה מאוד ואין מצב בחיים שאני אפתח אליהם... אני גם לא רוצה... אוף אני לא יודעת מה לעשות כבר... כל שבוע ההתחלה של הטיפול היא כאילו זה הפעם הראשונה שאנחנו נפגשות... כבר חצי שנה בטיפול... ליאת אני לא יכולה יותר להתמודד לבד... אבל לא מסוגלת להוציא שום מילת רגש מהפה שלי... לדוגמא אם המטפלת תשאל אותי אם אני עצובה אני לעולם לא יגיד כן.... כיאז אני כאילו בנאדם שמרגיש וזה פשוט מגעיל אותי... ייאושששששש

שלום לירז, למרות התחושות הקשות שאת מתארת, נדמה לי שמוקדם מדי להתייאש. יש אנשים שקרבה ואינטימיות מאד מאד מאיימות עליהם, דווקא בשל ההזדקקות הגדולה והכמיהה לקשר. גם טיפול הוא קשר, ואני מעודדת אותך להתעקש עליו, וללמוד לאפשר לעצמך לוותר לאט לאט על חלק מהזהירות והריחוק. זה לא קל, אני יודעת, אבל נדמה לי ששווה לקחת את הסיכון. שולחת לך נגיעה רכה ליאת

ליאת פשוט ריגשת אותי.. את מדהימה. הלב שלי מוסר לך תודה