ביקורי בית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

09/09/2011 | 19:55 | מאת: מרים

אני מחנכת בכיתה י. כדי לחזק את הקשר עם התלמיד אני עורכת ביקורים בבית התלמיד. אני מרגישה לא נעים להגיע לבתי התלמידים. זה נתפס בעיניי חדירה לפרטיות. ביקשתי מהיועצת שתתלווה אליי, אך זו מפאת עומס בעבודה מתקשה להתלוות אליי. מה עליי לעשות כדי להשתחרר מאי נעימות זאת, או לפחות לשדל את היועצת להיתלוות אליי?

12/09/2011 | 00:11 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מרים, כדי לחזק את הקשר בינך לבין תלמידייך, ובעצם בין כל מורה ותלמיד, נדרשת הזדמנות לשיח קרוב ומשמעותי, שיגרום לתלמיד להרגיש שיש בביה"ס מישהו שרואה אותו, שומע אותו, מכיל אותו, וזמין לו. הרעיון של ביקור בית, טוב ככל שיהיה, אינו מתאים לך אם הוא מעורר אצלך רמות מתח כאלה. כאשר את מגיעה לבית התלמיד מלווה ביועצת ביה"ס, הדבר עלול להתפרש כמפגש רשמי, ולהשיג את ההפך ממה שאת מצפה. יצירת קרבה ופתיחות בינך לבין התלמידים יכולה להתרחש בכל מקום, גם על מדשאת ביה"ס, ולכן אין צורך שתקשי על עצמך עם משימות מרחיקות לכת (תרתי משמע). אחרי הכל, רעיון מצויין שאינו ניתן ליישום, הוא בעצם רעיון רע. אז למה להתעקש? שנה פוריה ומוצלחת ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים