דעה של ילד

בני בכיתה ב בגן הכל היה בסדר חברתית וכו בכיתה א אף אחד לא רצה לשחק איתו והוא דחוי ובודד בבית הספר אמרו שניסו לשדך לו חברים הוא הציק ולכן לא רוצים לשחק איתו וכך שנה עברה הילד לא רצה ללכת לבית הספר והכנסנו אותו בכוח כל יום לאחר שסבל שנה בבדידות ללא חברים דבר שהפריע לו מאוד ופגע בו רגשית וראינו התדרדרות בהבנה בכלל ,הוא רוצה בית ספר אחר האם זה נכון לעשות לאחר שסבל שנה בבדידות לא רוצה כיתה אחרת בבית הספר אלא בית ספר חדש האם לשמוע בקולו והאם זה צודק

שלום גלי, ילד בכיתה ב' אינו אמור לקבל החלטות כל כך חשובות וקריטיות, כמו היכן ילמד ואיך ייפתרו בעיותיו החברתיות. החלטות אלה צריכים לקבל המבוגרים שסביבו, המבינים את אופי הבעיה, את המקור לקשיים, ואת הדרכים האפשריות לפתור אותם. בדר"כ, העברת הילד לכיתה אחרת או לבי"ס אחר, אינה פותרת - כשלעצמה - את הבעיות. חוץ מהילקוט שעל גבו, הילד נושא איתו לביה"ס החדש גם את הרגליו הישנים, את אישיותו ואת דפוסי ההתנהגות שסיבכו אותו בעבר. כדי לחולל שינוי משמעותי בחייו של הילד, חשוב לתת מענה אמיתי לצרכים שלו, לטפל בבעיות ולא לברוח מהן. אני ממליצה להסיר מעל הילד את האחריות לפיתרון הבעיה, ולערב בכך גורמים מקצועיים שיוכלו להפעיל שיקול דעת ענייני מתוך ראייה מערכתית, אחריות וניסיון. רצונו ומשאלותיו של הילד יכולים להילקח בחשבון, אך הם כמובן לא יהיו השיקול היחיד או הקובע. בהצלחה ליאת