חרדת בית ספר

שלום, יש לי ילד בן 5.5 בגן חובה. לאחרונה הילד חוזר כל הזמן על המשפט "אני לא רוצה להיות בן 6, לא רוצה יותר להתבגר, רוצה להישאר צעיר ולהמשיך להיות בגן, תבטיחו לי שלא אהיה בן 6" יש לציין שכאשר מנסים להסביר לו שכולנו מתבגרים, הוא לא מוכן לקבל זאת ופורץ בבכי. אני רואה שהדבר ממש מציק לו ולאחר שיחות איתו הבנתי שעליה לבית ספר בשנה הבאה מאוד מלחיצה אותו. הוא חושש שלא יצליח וכתוצאה מכך המציא לעצמו פתרון - "אני אשאר בן 5.5". מה עלינו לעשות, איך לטפל בביעה, אני רואה שהילד ממש חרד וסובל. תודה

שלום ז'אנה, לפעמים, חרדה כ"כ גדולה סביב הישגים והצלחה אקדמית, משקפת ציפיות הוריות המשודרות לילד ישירות או בעקיפין. חשוב לשים לב למסרים שמקבל הילד בבית, ולעמדה שלכם כלפי הצלחה אקדמית. נסו להרפות מהנושא לחלוטין, ולהימנע מהתייחסות מיוחדת להישגים, ניצחונות והצלחות. אם הוא מעלה את הנושא מיוזמתו, נסו לגייס הומור אבסורדי, ולומר לו שיוכל להישאר בגן כמה שירצה, גם כאשר כבר יהיה אבא... אפשר להמציא סיפור מצחיק, על ילד שנשאר כל החיים בגן, וגדל וגדל וגדל, עד שהכיסא הקטן בגן נשבר תחת כובד משקלו... אני משאירה לכם את העונג שבהמצאת העלילה, רצוי יחד עם הילד, עד שהנושא יעובד, וה'עוקץ' המפחיד ייעלם. בברכה ליאת