ילדה עקשנית

שלום ליאת, בתי בת 3.9 שנים,ילדה מאוד עצמאית ועקשנית,עם העצמאות אין לי בעיה,אבל העקשנות שלה מוציאה אותי מדעתי ואת כל הסובבים...יש לי עוד בן שהוא בן 6,והם מסתדרים טוב ולעיתים רבים,כאשר בתי לא קבלת מה שהיא רוצה,היא מתחילה להשתולל,להרביץ,לבכות ולצעוק,לפעמים גם מסתם דברים קטנים למשל:לפתוח את דלת הכניסה,להכנס ראשונה לאוטו,לשבת בצד מסוים,לא עובר יום מבלי שבתי תמצא איזו סיבה להתעקש עליה..הסבתות כבר לא רוצות/מסוגלות לשמור עליה.בתי מתחילה עכשיו גן חדש ואיני יודעת מה לומר לגננות,על מנת לאפשר לה "כניסה קלה",כמובן שגם קשה לה בפרידות ממני,והיא כל לילה עוברת למיטתנו.אודה על תשובתך

שלום קטי, ילדים הם אמנם יצורים עקשנים ודעתניים, אך עמידה סמכותית ונחושה של ההורים מלמדת אותם להתאפק, לווסת את תגובותיהם ולהתמודד עם אכזבה ותסכול. ילדים צווחניים, בכייניים או מתפרצים בזעם הם מי שלמדו שכך הם יכולים להשיג את מה שהם רוצים. לאור מה שאת מתארת שקורה אצלכם (ביום ובלילה), אני מניחה שאתם מתקשים מאד לשאת את התקפי הזעם שלה, ומעדיפים להיכנע להם כדי שיהיה שקט. זו עמדה בעייתית, שרק מנציחה את המצב. אני מעודדת אותך בכל פה, להגיע להדרכת הורים קצרה (פגישה או שתיים) אצל פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל להסביר לך את העקרונות המנחים, שיסייעו לך להפסיק להיבהל מההתעקשויות, ולעמוד על שלך. את כמובן מוזמנת לדפדף בפורום שלנו, ולקרוא אין סוף התייחסויות לנושא הגבולות מול ילדים בכל גיל. בעניין הגן החדש, אני סבורה שאין צורך בהיערכות מיוחדת או שיחה עם הגננת. בדר"כ גננות יודעות להציב את הגבולות כהלכה, ולהנחיל לילדי הגן את כללי המותר והאסור ללא קושי. מסתבר שילדים - גם העקשניים שבהם - לומדים לכבד את גבולות המסגרת, כאשר אילו מוצגים להם נכון. מאחלת לכם שנת לימודים פוריה ליאת

הי ליאת, תודה על תשובתך המהירה.ברצוני לציין שאיני מוותרת לה,אני נותנת לה לבכות,והיא בדר"כ אינה מקבלת מה שהיא רוצה,אך באמת זוהי התמודדות לא קלה...אשמח לקבל עזרה מפסיכולוג ילדים,האם ניתן לשלוח לי למייל טל'?