נתק עם סבא וסבתא

שלום רב, ברצוני להתייעץ לגבי מצב שנקלענו אליו. בתקופה האחרונה אנחנו בנתק מהורי בעלי, סבא וסבתא של בנותינו (הקטנה בת 4 חודשים והגדולה בת 4 שנים). הנתק נובע מהרבה סיבות; בגדול ההורים של בעלי מסרבים לקבל אותי כפי שאני, ומעירים לי המון לגבי ההתנהלות שלי בבית, עם הבת הגדולה וכן הלאה. אני ובעלי ניסינו להמנע מהמצב של ברוגז, אבל פשוט אין לנו כבר ברירה - הצד השני לא מסוגל להבין שמותר לנו לחיות את חיינו בהתאם למה שמתאים לנו ולא להם. הבעיה שלנו היא שאנחנו לא יודעים מה לענות לבתנו בת ה-4 כשהיא תשאל למה סבא וסבתא לא מגיעים, או למה אנחנו לא נוסעים לבקר אותם. הילדה מאד פקחית, וקשה "למרוח" אותה. בנוסף, היא מאד קשורה אליהם. נשמח לשמוע מה לדעתך כדאי להגיד לה, מבלי לפגוע ביחסים שלה עם הסבא והסבתא, ומבלי שיווצרו משקעים. תודה רבה.

שלום רב, קצת קשה לשמור על היחסים הטובים בין סבים לנכדותיהם מתוך עמדה של נתק. ההחלטה על נתק פיזי, ממש כמו הנתק עצמו, היא חדה ורגעית, וקל מאד לקבל אותה. לשקם ולבנות מחדש אמון וקשר זה כמובן הרבה יותר קשה וממושך. אני ממליצה לך לעשות כל שביכולתך כדי לבטל את רוע הגזירה, ולהימנע ממה שבעתיד עלול לגבות מחירים מכולכם. בעיני, עדיף להשקיע מחשבה ומאמצים ביצירת "נתק פסיכולוגי" או מה שנקרא לפעמים "חו?מה", שתגן עלייך מפני הערות וניסיונות לערער את סמכותך כרעיה או אם, אך תאפשר לך להמשיך ולקיים קשר מנומס עם הורי בעלך, ולבנות - קשר חם עם סבא וסבתא. נתק הוא עונש כבד, כמעט "לא קונבנציונלי", ולכן ההגינות מבקשת להימנע ממנו. ואולי לא רק ההגינות. המעשים שלנו מאותתים ומשדרים מסרים גם לילדינו, ואני בטוחה שלא היית רוצה שהבנות שלך ייאמצו אסטרטגיות של נתק במצבי קונפליקט משפחתי. חשבי על דרכים תקשורתיות ויעילות יותר לפתרון המצב. זה אפשרי... בברכה ליאת

ליאת, במלחמות כולם מפסידים והנפגעים הראשיים הם הילדים הנכדים שלא מבינים מה קורה ובכלל למה לערב את הילדים בנושא, למה לנתק את הילדים מסבא וסבתא שלהם, את לא צריכה לאהוב את הורי הבעל והם לא חייבים לאהוב אותך צריך שיהיה כבוד הדדי בינכם.