הרגשת בלבול

אני בת 15 ועברתי הרבה דברים קשים השנה עברתי אונס--- מישהו ניסה להתחיל איתי וכנראה הוא נהיה קיצוני מידי באותו ערב\לילה ותקף אותי , אמרתי לו להפסיק כמובן אין לי רצון להיאנס ביום שכולם יוצאים. והרגשתי רע מאוד עם עצמי , אני חזקה מאוד נפשית גם הפסיכולוגית שלי אמרה לי את זה. אבל הפחד שיבוא מישהו ולא משנה אם אני אסמוך עליו או לא עדיין הפחד הכי גדול שלי שייפגעו בי , בצורה פיזית או רגשית. הדבר השני שקרה לי השנה , התאהבתי בידיד הכי טוב של אחותי--- הוא גדול ממני בשלוש וחצי שנים ואני הסתמכתי על עובדות שהובילו גם אותו וגם אותי לבלבול. הוא אמר לי דברים יפים , אפילו יותר מידי יפים שזה היה מחשיד אבל מה שעיוור אותי זה רק הוא ולקח לי זמן להבין שאני מתחברת אליו ושאני מספרת לו הכול (חוץ מהרגשות שלי אליו) ואז שהבנתי את כול הסיטואציה שאני נמצאת בה איתו אז החלטתי לספר לו וזה פגע רק בי אז שמתי את שני המקרים האלו מאחוריי , השאלה איך אני ממשיכה מכאן הלאה ?

שלום חיובית, המשיכי לעבוד בטיפול על היכולת לסמוך ולבטוח במי שראוי לאמון שלך, ולשמור על עצמך ממי שלא. היכולת להבחין ביניהם חשובה מאד גם היא. סדר העדיפויות כרגע הוא- 1. לשמור על עצמך - גוף ונפש 2. לשמור על הטיפול שלך. 3. לבנות לעצמך חיים שיש בהם משמעות וערך. אירועי חיים קשים צריך באמת ללמוד "לשים מאחורינו", לא לפני שעיבדנו אותם, למדנו מהם משהו, ודאגנו לכך שלא ישתחזרו שוב ושוב. יש לך הרבה עבודה. בהצלחה ליאת